מגוון ביולוגי

כתבה טל לבנוני | עדכון אחרון: 11 באוגוסט 2009

תקציר
מה זה מגוון ביולוגי?
חשיבות המגוון הביולוגי
מגוון ביולוגי ופיתוח בר קיימא
ישראל- גן עדן של מגוון ביולוגי?

תקציר

מגוון ביולוגי (  (biodiversity מציג תפיסת עולם חדשה ביחס לטבע, המסיטה את הדגש ממינים ספציפיים לראיה מערכתית ולשירותים שמעניקה הביוספירה לאדם. המגוון הביולוגי כולל שלושה רכיבים: (א) מגוון המערכות האקולוגיות והחברות, (ב) מגוון האוכלוסיות והמינים, ו-(ג) המגוון הגנטי, וההרכב, המבנה והתפקוד של כל אחת מרמות אלה. המגוון הביולוגי הוא בסיס קריטי לאספקתן של שירותי מערכות אקולוגיות וככזה הוא משאב חסר תחליף וחיוני לאדם ולסביבתו. קיומו של המגוון הביולוגי מצוי בסכנה גוברת בעקבות תהליכי פיתוח מתמשכים, ושמירה עליו נחשבת למרכיב חשוב בפיתוח בר-קיימא.

ישראל נמצאת באזור שלפי כל קנה מידה עולמי הינו בעל מגוון ביולוגי מרשים. אך לחצי הפיתוח במדינה הקטנה נותנים את אותותיהם בכרסום חריף ומתמשך של המגוון הביולוגי.

מה זה מגוון ביולוגי?

המונח "מגוון ביולוגי" ( (biodiversityהוא מונח חדש למדי, שנטבע ב-1986 במהלך כינוס של "הפורום הלאומי בנושא המגוון הביולוגי", ביוזמת האקדמיה האמריקאית הלאומית למדעים ומכון Smithsonian בוושינגטון. מושג זה נועד להציג תפיסת עולם חדשה ביחס לטבע, השמה דגש על הראיה המערכתית הכוללת ולא על מינים ספציפיים (בדרך כלל מינים מרשימים או נדירים), כמו גם על השירותים שמעניקה הביוספירה לאדם. מטרת הכינוס היתה להפנות את תשומת הלב הציבורית, וזו של קובעי המדיניות, לירידה הדרמטית במגוון הביולוגי כבעיה העולמית הדחופה ביותר של האנושות (Wilson 1988).

המגוון הביולוגי כולל, על פי הגדרתו, שלושה רכיבים: (א) מגוון המערכות האקולוגיות והחברות, (ב) מגוון האוכלוסיות והמינים, ו-(ג) המגוון הגנטי, וההרכב, המבנה והתפקוד של כל אחת מרמות אלה (Redford and Richter 1999). המגוון הגנטי מורכב למדידה, ולפיכך מהווה בדרך כלל מגוון המינים, הנמצא בקורלציה עם המגוון הגנטי, את יחידת המידה הבסיסית לבחינת מגוון ביולוגי (Dobson 1996).

חשיבות המגוון הביולוגי

המגוון הביולוגי הוא משאב חסר תחליף וחיוני לאדם ולסביבתו. הוא מספק שירותי מערכת חיוניים, כגון שמירה על איכות האויר, המים והקרקע, ייצוב משטרי זרימה ומניעת סחף קרקע, והשפעה על יציבותן של חברות אקולוגיות. בנוסף, מהווה משאב זה מאגר מזון ומאגר גנים להשבחת המזון, מהווה מקור לתרופות ולחומרי טבע רבים לשימושים אחרים, ומאפשר האבקת גידולים חקלאיים ובקרת מחלות ומזיקים, כלומר בעל ערך כלכלי משמעותי (Ehrlich and Ehrlich 1992). הערכות כלכליות של כל אלה עומדות על עשרות מילארדי דולרים בשנה (Costanza et al. 1997). למגוון הביולוגי גם ערך אסתטי לאדם, הטומן בחובו אף הוא משמעויות כלכליות (למשל, בתחומי התיירות והנופש). מלבד הערך הישיר לאדם, למגוון הביולוגי ערך פנימי, ומוטלת עלינו חובה מוסרית לדאוג לשימורו (Ehrlich and Ehrlich 1992).

מגוון ביולוגי ופיתוח בר קיימא

שמירה על המגוון הביולוגי נחשבת כיום למרכיב חשוב בפיתוח בר-קיימא, ונמצאת על סדר יומם של גופים וארגונים רבים בעולם. 168 מדינות, וישראל ביניהן, חתמו בפסגת כדור הארץ שנערכה בריו דה ז'נרו ב-1992 על "האמנה לשימור המגוון הביולוגי". ישראל אשררה את חתימתה ב-1995 ותכנית לאומית לשמירה על המגוון הביולוגי בישראל נמצאת בשלבי הכנה.

קיומו של המגוון הביולוגי מצוי בסכנה גוברת בעקבות תהליכי פיתוח מתמשכים. אנו נמצאים בעיצומו של אירוע הכחדה מעשה ידי אדם, הגורם לאובדן משמעותי של המגוון הביולוגי. קצב הכחדת המינים הנוכחי בשל פעילות האדם גדול פי 1000 מן הקצב הטבעי. הקצב הנוכחי מוערך בכאלף הכחדות למיליון מינים בעשור. אובדן בתי גידול טבעיים וקיטועם, וכן מינים פולשים הם הגורמים העיקריים לפגיעה במגוון המינים העולמי.  בשל הקשר שאינו ליניארי בין גודל השטח למספר המינים המאכלסים אותו (Species area relationship), קצב הכחדת המינים צפוי לגדול עם המשך הפגיעה בבתי הגידול (Millennium Ecosystem Assessment

ישראל- גן עדן של מגוון ביולוגי

המגוון הביולוגי אינו מפוזר באופן אחיד בעולם.Olson and Dinerstein  (1998) הגדירו רשימה של 200 אזורים מגוונים במיוחד (Global 200 ecoregions) המייצגת את המגוון הביולוגי בעולם.Myers et al. (2000) הגדירו "נקודות חמות" (Biodiversity hot spots) בהן יש ריכוז גבוה במיוחד של מינים אנדמיים הנתונים בסכנת הכחדה גדולה יחסית. אגן הים התיכון, וישראל בכללו, מופיע בשתי הרשימות הללו, ולפיכך בעל חשיבות גדולה לשימור המגוון הביולוגי בעולם. ישראל מהווה בית גידול מגוון במיוחד בשל היותה אזור מעבר בין שלוש יבשות וארבעה אזורים ביוגיאוגרפיים (Frankenberg 1999).

במדינת ישראל, הקטנה והצפופה, מחריפה הסכנה למגוון הביולוגי נוכח הכרסום המתמשך בשטחים הפתוחים. נכון ליוני 2002 הגיע השטח הבנוי בישראל ל-6%, ובאזור הים תיכוני בישראל (כלל השטח, להוציא את הנגב) היווה 13.8% מכלל השטח היבשתי, והשטחים הפתוחים שנותרו מקוטעים מאד (החברה להגנת הטבע וחוב' 2002). שמורות טבע וגנים לאומיים מוכרזים מהווים, נכון ל-2009, כ- 21% משטח המדינה, אך כ-7% בלבד משטחו של האזור הים תיכוני בישראל (מחוז צפון ומרכז) בגבולות הקו הירוק (רשות הטבע והגנים 2009). מרבית שמורות הטבע בישראל הן "שמורות עציץ" קטנות - שטחן של 60% מהן קטן מק"מ רבוע אחד. לפיכך, הסתמכות על השטחים המוגנים לבדם אינה מספקת לשמירה על המגוון הביולוגי (Frankenberg 1999), וההתמודדות עם הפגיעה המתמשכת במגוון הביולוגי מחייבת הכרת המערכת האקולוגית וניצול מיטבי של השטחים הפתוחים הנותרים (שקדי 1997, שקדי ושדות 2000), ובתוכם בתי הגידול החצי-טבעיים, כגון שטחים חקלאיים ויערות נטע אדם (Dudley et al. 2005).

המגוון הביולוגי חיוני לחיינו ולרווחתנו, ואחת ממשימותינו הדחופות היא לעצור את הפגיעה המתמשכת בו על ידי פיתוח מושכל, שימנע אובדן וקיטוע של בתי גידול טבעיים, וכן על ידי מניעת פלישת מינים, ומניעת התפשטותם של המינים הפולשים הקיימים.

טל לבנוני היא דוקטורנטית במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב

מקורות

• התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל . הדו"ח המלא, תקציר הדו"ח

  החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, הקרן הקיימת לישראל, המשרד לאיכות הסביבה, משרד האוצר ומשרד הפנים )2002(. מדיניות וכלים לשמירה על שטחים פתוחים, דו"ח ביניים מס' 1. הדו"ח

• ספריאל, א., פרנקנברג, א., אורטל, ר., פרומקין, ר., אחירון-פרומקין, ת., מאור, ז. וגמליאלי, י. )2002(. מגוון ביולוגי ופיתוח בר קיימא. המשרד לאיכות הסביבה, ירושלים. המאמר המלא

• רשות הטבע והגנים )2009(. שמורות וגנים מוכרזים בשנים 1964-2009. המאמר המלא

• שקדי, י. )1997(. הערכת השטחים הפתוחים הטבעיים במרחב שבין נצרת לבאר שבע לצרכי שמירת טבע – האספקט הביולוגי. רשות שמורות הטבע.

• שקדי, י. ושדות, א. )2000(. מסדרונות אקולוגיים בשטחים פתוחים: כלי לשמירת טבע. פרסומי חטיבת המדע, רשות הטבע והגנים. המאמר המלא

Costanza, R., d’Arge, R., de Groot, R., Farber, S., Grasso, M., Hannon, B., Limburg, K., Naeem, S., O’Neill, R.V., Paruelo, J., Raskin, R.G., Sutton, P. and van den Belt, M. (1997). The value of the world’s ecosystem services and natural capital. Nature 387:253-260.

Dobson, A.P. (1996). Conservation and biodiversity. Scientific American Library, New York.

Dudley, N., Baldock, D., Nasi, R. and Stolton, S. (2005). Measuring biodiversity and sustainable management in forests and agricultural landscapes. Philosophical Transactions of the Royal Society B 360:457-470

Ehrlich, P.R. and Ehrlich, A.H. (1992). The value of biodiversity. Ambio 21(3):219-226.

Frankenberg, E. (1999). Will the biogeographical bridge continue to exist? Israel Journal of Zoology 45(1):65-74.

Myers, N., Mittermeier R.A., Mittermeier C.G., da Fonseca, G.A.B. and Kent, J. (2000). Biodiversity hotspots for conservation priorities. Nature 403:853-858.

Olson, D.M. and Dinerstein E. (1998). The global 200: a representation approach to conserving the earth's most biologically valuable ecoregions. Conservation Biology 12:502-515. Full Article

Redford, K.H. and Richter, B.D.(1999). Conservation of biodiversity in a world of use. Conservation Biology 13(6):1246-1256.

Wilson, E.O. (ed.) (1988). Biodiversity. National Academy press, Washington D.C.

קריאה נוספת

• מגוון ביולוגי באתר המשרד להגנת הסביבה

• מצגות המגוון הביולוגי
  מצגות על מגוון ביולוגי באופן כללי ועל המגוון הביולוגי בישראל, באתר קמפוס טבע (אוניברסיטת ת"א). 

•  מערכת מידע על המגוון הביולוגי בישראל (BioGIS)
  מערכת מידע גיאוגרפי, של האוניברסיטה העברית, שהוקמה כדי ליצור מאגר מידע לאומי על הפלורה והפאונה של ישראל. המאגר מספק כלים מתוחכמים לתשאול, ניתוח, בניית מודלים, והצגה גרפית של מינים בישראל.

• בנק הגנים לצמחי ארץ ישראל
  בנק גנים הפועל, במכון וולקני, לשימור השונות הביולוגית והגנטית של כלל צמחית הבר של ארץ ישראל. בנק הגנים מקדם מחקר אודות המאגרים הגנטיים ואיתור תכונות חשובות לתועלת האדם והסביבה .

• אגן הים התיכון כ"נקודה חמה" של מגוון ביולוגי
  אתר של ארגון Conservation International המתאר אזורים בהם יש ריכוז גבוה במיוחד של מינים אנדמיים הנתונים בסכנת הכחדה גדולה יחסית.

• המגוון הביולוגי כערך.
  מאמר (בעברית) מאת ד"ר ליה אטינגר שפורסם ב: אאוריקה- כתב-עת להוראת מדעים וטכנולוגיה, גליון 16, אפריל 2003.