האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה (ע"ר) הקימה וועדת מומחים אשר יחד עם אנשי ממשלה דנה בסוגית כריית חול ימי והשפעתה על הסביבה. מטרות הוועדה הינן לפרוש בפני מקבלי ההחלטות את הידע המדעי העדכני ביותר מהעולם והארץ כך שיוכלו לקבל החלטות מבוססות מדע, וכן להתריע על פערי ידע קריטיים לקבלת החלטות מושכלת. בנוסף, הוועדה מהווה דרך לחיבור בלתי אמצעי בין מדענים למקבלי החלטות לשיפור עתידי של השיח בין המגזרים.
בוועדת החול הימי חברים מעל 30 מדענים, אנשי מקצוע וקובעי מדיניות המגיעים מהאקדמיה, ארגונים חברתיים, מכוני מחקר ומשרדים ממשלתיים. הועדה התכנסה מספר פעמים וחיברה שישה דוחות בנושא כריית חול ימי (דו"ח מסכם + חמישה נספחים).
מסקנות הועדה:
- החול הנכרה בים הוא משאב מתכלה השייך לציבור. לפיכך:
א .יש לקבוע מדיניות לניהול החול כמחצב וכמשאב לאומי בדומה לשאר המחצבים
בים וביבשה ולהסדיר את תמלוגי המדינה מניצולו. המדיניות צריכה להיות חלק
ממדיניות כוללת לניהול הסביבה הימית.
ב . יש לפעול לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי (SEA) עבור כריית חול ואגרגטים
ימיים לשם גיבוש סדרי העדיפויות הלאומיים. - יש לקבוע רגולציה כלכלית יעילה לכריית החול הימי, המבוססת על הערכה
סביבתית וכלכלית מלאה של התועלות יחד עם העלויות הסביבתיות והכלכליות
הנובעות מכרייתו. - יש צורך בבחינה של מקורות אלטרנטיביים למשאב המקומי.
- יש להשלים את פערי הידע הקריטיים לקבלת החלטות מושכלת המוצגים בדוח
זה ולנצל עבודות עכשוויות כמו הכרייה במפרץ חיפה ליצירת רשת מחקרים
יישומיים וניטור ייעודי. - יש להקים או לקבוע גוף שיהיה אחראי על ריכוז הידע.
- יש לקבוע קריטריונים מתאימים לאיכות המים והסדימנט המבוססים על
מחקרים מקומיים. - יש לפעול להפחתת הנזקים הסביבתיים של כריית חול ימי לפי המלצות דוח זה
ובאמצעות שימוש באמצעים מתקדמים ובטכנולוגיות חדישות. במסגרת זו:
א .יש לנטר את הפרויקטים למעקב שוטף אחר נזקים פוטנציאליים ולבחינת קצב
התאוששות המערכת לאחר כרייה.
ב. יש להגן על אזורים ומינים רגישים.
לדוח הועדה מצורפים נספחים להלן:
ב. מסמך רקע השפעות סביבתיות של כריית חול ימי
ג. כריית חול ימי מדיניות, רגולציה והיבטים כלכליים
ד. השפעת כריית חול על אורגניזמים
ה. השפעות כריית חול ימי על רמות טרופיות, בתי גידול ומערכות אקולוגיות
ו. פערי ידע משמעותיים לקבלת החלטות מושכלת בנושא כריית חול ימי