ועדות מומחים
מתן מענה לסוגיות רלוונטיות ועדכניות, במטרה לעזור לרגולטור לקדם מדיניות סביבתית מבוססת מדע. ועדות המומחים פועלות באמצעות קידום שיתוף פעולה בין האקדמיה, מכוני המחקר הממשלתיים, אנשי המקצוע במשרדי הממשלה וארגוני סביבה.
עדכונים אחרונים מן הועדות
צוות מומחים בנושא חקלאות תומכת סביבה
האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה ומכון דש"א הקימו צוות מומחים ובעלי עניין בתחום האקולוגיה ושמירת הטבע לעסוק בנושא 'חקלאות תומכת סביבה' ('Wildlife-friendly farming'). מטרת הצוות לקדם, בעזרת ושיתוף החקלאים, שימור מרבי של תהליכים אקולוגיים, הגנה על מינים מקומיים וייחודיים ותמיכה במגוון מינים טבעיים במרחבי שדות חקלאיים, ללא פגיעה בקיום חקלאות מיטבית. כינוס צוות המומחים מסתמך על עבודות מדעיות ומחקרים יישומיים ברחבי העולם המראים בבירור כי פעילויות משותפות, המתחשבות הן בחקלאות והן בסביבה, מיטיבות עם שני תחומים אלו תוך הגדלת השימור הטבעי והייצור החקלאי כאחד.
הצוות פועל כפורום אקדמי ומחקרי, שמטרתו לחבר חוקרים פעילים בתחום, אנשי מקצוע מהממשלה וחקלאים. הפורום מרכז מידע על פעולות ומחקרים אגרו-אקולוגיים בארץ, מהווה פלטפורמה לעבודה משותפת ולהנגשת ידע לחוקרים, קובעי מדיניות והציבור הרחב.
הצוות ערך פגישות תקופתיות לאורך כשנה, ולאחריהן הוחלט על הקמת וועדות מומחים שהמלצותיהן ירוכזו במסמך שיאפשר יישום על ידי קובעי מדיניות.
***וועדת מומחים ראשונה בנושא ממשקים חקלאיים תומכי סביבה- משארים טבעיים ושולי שדות התקיימה בת"א ב-5.2.19 .
לעדכון המלא
שילוב יעדים ומדדים לחקלאות מקיימת במסגרת תמיכות ישירות לחקלאות
במקביל לאספקת מזון ומוצרים אחרים, יש לממשקים חקלאיים השפעה משמעותית על שירותי מערכת שונים, כמו המגוון הביולוגי, שימור קרקע, ערכים נופיים ותרבותיים וכדומה. השפעה זו יכולה להיות שלילית או חיובית ברמות שונות – חקלאות שאינה מתחשבת בסביבה ואינה מקיימת תגרום לנזקים הגדולים ביותר. מאחר שלשירותי מערכת שנפגעים מחקלאות שאינה מקיימת אין בדרך כלל שוק פעיל, וסובסידיות יכולות לתמוך באינטנסיפיקציה חקלאית על חשבון שירותי מערכת, חיוני לשלב כלים מתאימים שיביאו בחשבון את ההשלכות הסביבתיות והתזונתיות במסגרת ניהול החקלאות והתמיכה בה.
משרד האוצר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר וארגוני החקלאים דנים עתה בתמיכות ישירות לחקלאות, בהתאם להמלצת ה-OECD להקטין את התמיכה בחקלאות באמצעות תמיכות עקיפות (כגון הגנה מכסית או מכסות ייצור), ולעבור לשיטות תמיכה ישירות שאינן מעוותות את הסחר או עלולות לגרום לעליית מחירים לצרכנים. מטרת ועדת המומחים היא בחינת הדרכים המומלצות לקידום ולשילוב של יעדי חקלאות מקיימת בתחומי הסביבה והתזונה במסגרת מנגנון עתידי של תמיכות ישירות בחקלאות בישראל.
לעדכון המלא
טבלאות הגידוד בישראל – תמונת מצב, חשיבות סביבתית ודרכי פעולה אפשריות לשיקום טרם היעלמותן
- טבלאות הגידוד הן שוניות סלעיות שטוחות הנוצרות בגובה פני הים בקרבת החוף.
הטבלאות מהוות בית גידול חשוב, מגוון ועשיר לחופי ישראל. זוהי מערכת אקולוגית
מורכבת בעלת תועלות רבות לטבע ולאדם. - חילזון הצינוריר הוא מין המהנדס את סביבתו על ידי בניית כרכוב לטבלת הגידוד
ועיבויה. לצינוריר תפקיד חיוני בבניית שלד פיזי למערכת האקולוגית החשובה
של טבלאות הגידוד. - הצינוריר הולך ונעלם, איננו יודעים מדוע.
- יש לנסות ולהבין מדוע הצינוריר נעלם והאם אפשר לשקם ולאושש את אוכלוסייתו
על-ידי גרעיני רבייה, ואם כן – כיצד לעשות זאת. - כדי להתכונן לאפשרות שהמין ייעלם למרות מאמצי השיקום שלנו, ועדת המומחים
הגיעה למסקנה שיש צורך בבחינת צעדים אקטיביים לשיקום בית הגידול הסלעי
של החילזון, כולל שימוש באמצעים הנדסיים. - יש להשקיע בהשלמת פערי ידע ובבחינת אמצעי שיקום ושימור בית הגידול
של החילזון. - מומלץ לערוך מעקב סדור ותדיר אחר אוכלוסיית הצינוריריים בכל מקום בו הם
נמצאים, זאת בשילוב רשות הטבע והגנים, גופי מחקר ממשלתיים ואקדמים
ותכנית הניטור הלאומית.
העשרה בנוטריינטים בחופי הים התיכון בישראל
העתרה (אוטרופיקציה, העשרת יתר בנוטריינטים) היא תהליך שמתחיל בהעשרת מים בחומרי דשן, בעיקר נגזרות של חנקן ו/או זרחן. העשרת היתר גורמת לעלייה בקצב הגדילה, ביצרנות הראשונית ובביומסה של האצות (פריחת אצות), לגידול בביומסה הכללית הגורר שינוי בשיווי המשקל הקיים בין אורגניזמים ואף לפגיעה באיכות המים ובאיכות הסדימנט. תהליך זה יכול להוביל בסופו של דבר לפגיעה בבריאות המערכת האקולוגית או לפגיעה ביכולתה לספק את שירותי המערכת (השפעה על חדירות האור, עכירות המים וכמויות חמצן במים ובסדימנט).
לעדכון המלא
כריית חול ימי
האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה (ע"ר) הקימה וועדת מומחים אשר יחד עם אנשי ממשלה דנה בסוגית כריית חול ימי והשפעתה על הסביבה. מטרות הוועדה הינן לפרוש בפני מקבלי ההחלטות את הידע המדעי העדכני ביותר מהעולם והארץ כך שיוכלו לקבל החלטות מבוססות מדע, וכן להתריע על פערי ידע קריטיים לקבלת החלטות מושכלת. בנוסף, הוועדה מהווה דרך לחיבור בלתי אמצעי בין מדענים למקבלי החלטות לשיפור עתידי של השיח בין המגזרים.
בוועדת החול הימי חברים מעל 30 מדענים, אנשי מקצוע וקובעי מדיניות המגיעים מהאקדמיה, ארגונים חברתיים, מכוני מחקר ומשרדים ממשלתיים. הועדה התכנסה מספר פעמים וחיברה שישה דוחות בנושא כריית חול ימי (דו"ח מסכם + חמישה נספחים).
לעדכון המלא
חוות דעת להסכם פריז 2015 להפחתת פליטות גזי חממה והיערכות לשינויי אקלים
ב 9.11.2016 הוצגה חוות הדעת בוועדת המשנה לוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת
האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה מברכת את ממשלת ישראל על כוונתה להפחית את פליטות הפחמן של ישראל ולתרום את חלקה של ישראל בהקטנת שינויי האקלים העולמיים. האגודה מקווה כי מדינת ישראל תחתום על הסכם פריס, כפי שהתחייבה, ולאחר מכן תאשררו.