מדענים למען הסביבה

האגודה פועלת לטיפוח הקהילה המדעית ולשיפור מדיניות הסביבה בישראל באמצעות קידום מעמד השיח המדעי, הנגשתו והטמעתו בקרב מעצבי דעת הקהל וקובעי המדיניות

פלטפורמת תוכן מתקדמת המציעה לאנשי תקשורת ולקהל הרחב מידע עדכני, רלוונטי, נגיש ומעניין בתחומי המדע והסביבה. אנחנו מציגים את הזווית הסביבתית בתחומי הכלכלה, החברה, הטכנולוגיה והתרבות, במטרה לקרב את המדע אל הציבור ומציעים כתבות, סקירת מחקרים חדשים, ראיונות, מאגר אנשי מקצוע המומחים בתחומם, תצלומים וסרטונים מהארץ ומהעולם.

תכנית פוסט-דוקטורט יישומי, שחרטה על דגלה את הגדלת השימוש בידע מדעי ובשיקולים מדעיים בתהליך המדיניות הסביבתית בישראל. ממשק מפתחת מנהיגות צעירה של מדענים ומכשירה אותם לפעול באופן אפקטיבי במגזר הציבורי תוך שילובם בתהליכי קבלת ההחלטות בדרגים הבכירים במשרדי הממשלה. התכנית מיועדת לבעלי תואר שלישי ולפוסט דוקטורנטים רחבי אופקים, המעוניינים להשתלב בעשייה המדינית ולהשפיע על סדר היום הציבורי.

קהילה מדעית-מקצועית המאגדת את מיטב החוקרים והמדענים הישראלים העוסקים בחקר סוגיות הסביבה. הרשת יוצרת תשתית חדשה לקיום שיתופי פעולה בין-תחומיים בקרב גופי המחקר בישראל, תוך ביסוס השיח המדעי העדכני ביותר בנושאים סביבתיים.

הבמה המרכזית לפרסומים מדעים ומקצועיים, בעברית, בתחומים של מדעי הסביבה, מדיניות ציבורית ואקולוגיה. כתב העת מנגיש מחקר מדעי, בדגש על זיקתו לקביעת מדיניות סביבתית, וכן נותן מקום להבעת דעות, לדיווחים ולקיום דיונים בסוגיות סביבתיות מרכזיות.

הפורום המרכזי הגדול ביותר בישראל של הקהילה האקדמית והמקצועית בתחומי המחקר והסביבה.

הוועידה מכנסת את מיטב החוקרים, בכירים מהמגזר הממשלתי והציבורי, נציגי התעשייה וסטודנטים מכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ, לאורך שלושה ימים בהם מתקיימים עשרות מושבים העוסקים בסוגיות סביבתיות מרכזיות.

נקודת ח״ן פועלת כמסגרת לקידום פרויקטים מגוונים בתפר שבין חקלאות לאקולוגיה ותפיסה סביבתית רחבה. התכנית שמה לה למטרה לבנות תשתית ידע מקצועי בין-תחומי, בנושא החקלאות הנופית הרב-תפקידית בישראל, מתוך הנחת היסוד כי חקלאות המנוהלת באופן מושכל יכולה לספק תוצרי מזון נחוצים, להוות מקור חשוב לפרנסה, לשמור על הסביבה, ולשמר תרבות ומורשת אנושיים.

מתן כלים יישומיים למדענים להעברת הידע המדעי שברשותם באופן המיטבי לקהלים שונים, ובייחוד למקבלי ההחלטות – באופן ישיר או באמצעות כלי התקשורת השונים

מתן מענה לסוגיות רלוונטיות ועדכניות, במטרה לעזור לרגולטור לקדם מדיניות

סביבתית מבוססת מדע. ועדות המומחים פועלות באמצעות קידום שיתוף פעולה בין האקדמיה,

מכוני המחקר הממשלתיים, אנשי המקצוע במשרדי הממשלה וארגוני סביבה.

הוועדה המדעית לקידום שמורות ימיות בישראל פועלת לתיעדוף תחומי מחקר ואיסוף מידע, הפצת קולות קוראים, בחינת הצעות מחקר וליווי מחקרים זוכים. לצד מדענים ישראלים המכירים היטב את הזירה המקומית, פועלים בועדה גם מומחים בינלאומיים התורמים בנקודת מבט חדשה, משמרים אובייקטיביות ועוזרים לחבר את המאמץ המקומי להקשרים גלובאליים.

הכירו את "מדוזות בעם", אפליקציה חדשה שתעזור לכם להימנע ממפגש צורב עם חוטית נודדת בחוף הים וגם לסייע למחקר מדעי מרתק וחשוב.

״מדוזות בעם״ היא סוג של ווייז למדוזות. בדומה לאפליקציה שהפכה לברירת המחדל של נהגי ישראל, גם הפלטפורמה החדשה הזאת מסתמכת על דיווחי משתמשים כדי לסייע לכל השאר לבחור באיזה מסלול/חוף רחצה לבחור. כך, כל האכזבה הכרוכה בהגעה לבילוי בחוף הים, עמוסים לעייפה בשמשיות, בצידניות, בילדים ובמגבות, רק כדי לגלות שנחיל מדוזות הגיע למים לפניכם – יכולה להיחסך בקליק אחד, שיאפשר למשתמשים לבחור חופים שאין בהם בזמן אמת מדוזות.

ZAVIT offers new and original content about science and the environment in Israel. Registered journalists enjoy full access to a diverse selection of unique content and can turn articles into their very own exclusive stories (including contact details of interviewees and other relevant information).

אתר זווית בחינוך מציע למורים ולמורות בישראל מערכי שיעור ופעילויות שונות בתחום המדע והסביבה המבוססות על מערכת הלימודים לחטיבת הביניים

סדרת הטלוויזיה "זורמים", היא פעילות משותפת של האגודה ושל ערוץ ניקלודאון, שמנגישה ידע מדעי וסביבתי על מצב הנחלים בישראל לקהל צעיר.

אגמא (אגם בארמית) הוא מרכז ידע לאגני היקוות ונחלים. המרכז הוקם במטרה ליצור קהילה מקצועית לומדת שמאגדת את כלל הגורמים הפעילים במרחבי אגני ההיקוות והנחלים בישראל. באגמא אנו מטמיעים את הגישה האגנית המשלבת ומבקשים ליצור שפה מקצועית משותפת על ידי איסוף של ידע רלוונטי עדכני ומקצועי מהארץ ומהעולם, ריכוזו והנגשתו. כל זאת כדי לאפשר למעגלים רחבים של בעלי עניין ללמוד על יתרונות הגישה האגנית המשלבת וליצור יחדיו סביבה אגנית בריאה ומיטבית.

בחזונה של האגודה ידע מדעי בנושאי הסביבה בישראל משמש כבסיס איתן לתהליכי קבלת החלטות במישור הלאומי והמקומי. ידע זה צריך להיות זמין ונגיש לעובדי ציבור, לארגוניים אזרחיים לציבור הרחב ולהשתלב בקידום מדיניות סביבתית מושכלת לשיפור מצב הסביבה בישראל.

לעודד, לפתח ולהפיץ את מדעי איכות הסביבה והאקולוגיה בישראל ולחזק את מעמד הקהילה המדעית בזירה הציבורית.
להגביר את המודעות לסוגיות סביבתיות ולקדם את החינוך הסביבתי בקרב הציבור.
להביא ידע ותובנות מדעיות רלוונטיות בתחומי האקולוגיה ואיכות הסביבה בפני מקבלי החלטות בעלי עניין, לטובת החברה ולשיפור מצב הסביבה בישראל ואזור.
לפתח את הממשקים ההדדיים שבין הקהילה המדעית לבין גופים ורשויות האמונים על קבלת החלטות לטובת קידום מדיניות סביבתית מתקדמת המתאימה למאה ה21 במדינת ישראל
40 שנות פעילות

האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה מקיימת פעילות רצופה במשך כ-40 שנה, במהלכן קיימה עשרות כנסים, פרסמה אלפי מחקרים, ותרמה רבות להכרה וליוקרה של תחומי המדעים הללו. לאגודה חשיבות ויוקרה לאומיים ועולמיים שמקורם בגודלה, בחשיבות המחקרים המוצגים בה ובתחום הרחב שבחרי האגודה עוסקים בהם. לאורך השנים נעה האגודה בין רצון להשפיע על סדר היום הציבורי ועל קביעת מדיניות וזאת על ידי הבעת עמדות בסוגיות סביבתיות, ובין מדיניות שלפיה אין לקבוע ולפרסם עמדות כאגודה, מתוך רצון לשמר מגוון דעות כמקובל באקדמיה.

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

בעל תואר ראשון בגיאולוגיה ואיכות סביבה ותואר שני במדיניות ציבורית, מהאוניברסיטה העברית בירושלים. לפני עבודתו באגודה עבד וניהל פרויקטים שונים הקשורים בחברה וסביבה בארגונים סביבתיים שונים.

ד"ר בן בלק
מנהל צוותי אימפקט ממשק ורכז ועדות מומחים

בעל דוקטורט באנתרופולוגיה חברתית מאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה, תואר שני בהצטיינות בסוציולוגיה רפואית מאוניברסיטת אמסטרדם, ובתר-דוקטורט מתוכנית עמיתי בובר באוניברסיטה העברית בירושלים. היה עמית ממשק באגף לתכנון אסטרטגי במִנהל התכנון לצד דלית זילבר, מנכ"לית המִנהל

דקלה גיש
מנהלת זווית בחינוך

בעלת תואר שני בהוראת המדעים ממכון ויצמן. מורה ורכזת מדעים וביולוגיה בבית-ספר עירוני ה' בחיפה.

ד"ר אנה הלס
מנהלת מדעית

בעלת תואר ראשון בביולוגיה מהטכניון ותואר דוקטור בזואולוגיה במסלול הישיר מאוניברסיטת תל אביב. שימשה כעמיתת ממשק במשרד להגנת הסביבה וניהלה את מחלקת איכות הסביבה בעיריית יקנעם

רחלי ווקס
עורכת זווית

בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וצרפתית מהאוניברסיטה העברית והשכלה אקדמית בתחום הביולוגיה. שימשה ככתבת זווית במשך 4 שנים לפני שהתמנתה לתפקיד העורכת הראשית. עבדה והתנדבה ביצירת תוכן עיתונאי, בידורי וספרותי.

נגהת כלב-דרור
מנהלת משרד / צוות ממשק

בעלת תואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מאוניברסיטת ת"א, ותואר שני בקרימינולוגיה מאוניברסיטת בר אילן. עשתה תעודה בהנהלת חשבונות וחשבות שכר. התנדבה עם נוער בסיכון.

ד"ר עמיר פינק
סמנכ"ל האגודה ומנהל ממשק

בעל תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שני מאוניברסיטת שיקגו ותואר דוקטור בארכיאולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. בוגר ביה"ס למנהיגות חינוכית וחברתית של מכון מנדל.

ד"ר טלי שגיא
מנהלת הכשרה ובוגרים - ממשק

בוגרת תואר ראשון במדעי הרפואה הבסיסיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני ושלישי בביולוגיה ממכון ויצמן למדע. היתה עמיתת ממשק במשרד להגנת הסביבה ושימשה יועצת מדעית לאלון זס"ק, סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע. עבדה כמנהלת מחלקת תכנון סביבתי ורישוי עסקים באיגוד ערים לאיכות הסביבה, נפת אשקלון.

ד"ר אורי שרון
מנכ"ל האגודה

בוגר תואר ראשון ושני במסלול הישיר למאסטר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ותואר שני ודוקטורט במשפט סביבתי מאוניברסיטת דיוק, ארה"ב. בוגר מחזור ח' של תכנית ממשק, במהלכה עבד במשרד האוצר לצד דלית זילבר, מנכ"לית מינהל התכנון.

מאיה פלח
מנהלת שותפויות ופיתוח משאבים

בעלת תואר שני מביה"ס פורטר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב

אילנה פלריה
מנהלת פרויקטים - זווית בחינוך

בוגרת תואר ראשון באוקיאנוגרפיה ומדעי האקלים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. לפני עבודתה באגודה עבדה כאנליסטית ומנהלת פרויקטים בתחומי סביבה, תחבורה חכמה ונדל"ן.

ענבר קמחי-אנגרט
עורכת לשון

בעלת תואר ראשון ושני מחקרי בלשון עברית מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שניהם בהצטיינות. מתמחה בעריכה בתחום מדעי הסביבה ועובדת עם גופים ירוקים מרכזיים

יהונתן שר
כתב זווית

שירת בתור כתב צבאי בצה"ל. בעל תואר ראשון במדעי הקוגניציה ותכנית אמירים (תכנית מצטיינים במדעי הרוח) מהאוניברסיטה העברית, תלמיד תסריטאות בביה"ס סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה.

דניאל מדר
עורך מדעי

תואר ראשון במדעי החיים ומדעי הרפואה מאוניברסיטת ת"א [בהצטיינות], תואר שני שלישי ופוסט דוקורט בתחום מיקרואורגניזמים בסביבות משתנות במכון ויצמן. היה עמית ממשק בלשכת המדענית הראשית שבמשרד להגנת הסביבה, שם עסק בתחומים הפקת אנרגיה מפסולת ביומסה; תחליפי נפט.

שירה מאירי
סגנית עורכת זווית

שירתה ככתבת ועורכת בעיתון "במחנה". כתבה לכלי תקשורת שונים, בהם מדור התרבות של ynet. מלבד היותה עורכת, עובדת כלקטורית בהוצאת ספרים ומנחה סדנאות כתיבה. סטודנטית לספרות (במסלול לכתיבה יוצרת) ובתוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, ובוגרת סדנאות כתיבה שונות.

פרופ' רון מילוא
יו"ר
פרופ' אהרון צ'חנובר
חבר כבוד
ד"ר קרן אגאי-שי
ד"ר ליהי שחר ברמן
פרופ' יונתן בלמקר
ד"ר תמרה לוטנר לב
ניר פפאי
ד"ר חנית בן ארי
ד"ר אורית רותם
פרופ' אופירה אילון
פרופ' יוסי יובל
ד"ר עדי לוי
ד"ר תמר מקוב
ד"ר אודי קלינר
ועדת ביקורת
ד"ר אלעזר במברגר
ועדת ביקורת
02-11-2022
זיהום אוויר תוך-מבני – השפעות בריאותיות ואסדרה בישראל

בחמישים השנים האחרונות גבר משמעותית השימוש בחומרי בנייה ובמוצרי צריכה סינתטיים, ולסביבות הסגורות שאנו שוהים בהן התווספו אלפי כימיקלים סינתטיים דוגמת מעכבי בעירה, נוגדי חִמצון, חומרים מבשמים וחומרים המוספים לפלסטיק. ההשפעות המצטברות של החומרים האלה על בריאותנו בחשיפה ארוכת טווח רק מתחילות להתבהר. עם זאת, אף על פי שרובנו מבלים את רוב זמננו בחללים סגורים, סוגיית הזיהום התוך- מבני אינה זוכה בישראל למודעות גבוהה בציבור הרחב או לאסדרה מספקת. מהן בדיוק השפעותיהם של החומרים וכיצד ניתן לשפר את האסדרה בישראל בנושא?


01-09-2022
כלים פיננסיים למימון תשתיות כחולות ברשויות מקומיות

מזה שנים סובלות רבות מערי ישראל מהצפות חוזרות ונשנות. הצפות אלו הובילו למספר אבדות בנפש, ומדי שנה נגרמים בגינן נזקים אדירים לרכוש ותשתיות. עם עליית התדירות של אירועי קיצון אקלימיים, לצד העלייה המתמדת בהיקף השטחים הבנויים בישראל, נפחי מי הנגר הנוצרים בעת אירועי גשם צפויים רק להמשיך ולגדול, בשעה שכמה ממערכות התיעול העירוניות נמצאות כבר כיום במיצוי מלא. עבודה זו מתמקדת בהקמת תשתיות לניהול נגר המבוסס על שטחים ציבוריים פתוחים בתוך שטח עירוני בנוי או בקרבתו ("תשתיות כחולות"). פירוט התועלות ויתרונותיהן הסביבתיות, מקורות התקציב עבור הקמתן ומהלכי מדיניות שתכליתן שיפור נגישות למקורות מימון במסמך המלא.    כיצד יכול תכנון נכון של הערים שלנו למנוע אירועי הצפות?


02-06-2022
פתאלטים במוצרים הבאים במגע עם מזון – השפעות בריאותיות ואסדרה בישראל

נזקי הפלסטיק כבר ידועים לכול, והצורך בהפחתתו נעשה זה מכבר לאחד מסמלי המאבק לשמירה על איכות הסביבה. עם זאת, לא רבים מודעים לתוספים סינתטיים שמוספים לפולימר המרכיב את הפלסטיק, ולהשפעותיהם המזיקות על הבריאות. אחד מסוגי התוספים הללו הוא פְתָאלֵטים (phthalates), המשמשים לריכוך הפלסטיק, ומצויים במגוון רחב של מוצרי צריכה, לרבות כאלו הבאים במגע עם מזון. כיצד משתחררים חומרים אלו למזון ואיך הם משפיעים על בריאותנו? איך נמנע מחשיפה אליהם ואיפה עומדת האסדרה בישראל? קראו פה.

כיצד נעשה שימוש נכון יותר בפלסטיק כדי למזער את ההשפעות השליליות שלו על בריאותנו ועל הסביבה? ד"ר אנה הלס, המנהלת המדעית של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, מתארחת ב"מה שקורה מחר"


{{activeTax.name}}
הודעות: {{activeTax.count}}

לא נמצאו תוצאות
כל המודעות הינן באחריותם של המפרסמים בלבד. אין האגודה נושאת באחריות כלשהי לגבי תוכן המודעה, תוקפה, נכונותה, או ביחס לעדכון המודעה

הצטרפות לאגודה

מקור עוצמתה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה הוא בראש ובראשונה בחבריה. בין החברים נמנים אנשי מדע מהמובילים במחקר המדעי סביבתי-אקולוגי בישראל, נציגים בכירים במשרדי ממשלה ומוסדות ציבור המשפיעים על קבלת החלטות בעלות השלכות סביבתיות וכן אנשי מקצוע מיומנים שבעבודתם בחברות פרטיות או בעמותות מביאים לידי יישום ידע וניסיון רחב או שימוש בטכנולוגיות נקיות שפותחו במוסדות האקדמיים בארץ.

הצטרפותך כחבר/ה לאגודה תאפשר תמיכה בפעילות האגודה המכוונת לחזק את מעמדה של הקהילה המדעית בשיח הציבורי-סביבתי ואת הקשרים שבין הקהילה המדעית, הציבור ומקבלי החלטות בתחום של מדיניות סביבתית.

יצירת קשר

הודעתך נשלחה בהצלחה