בעשורים האחרונים הביאו מגמות של שינוי אקלים לצד תהליכי גלובליזציה שהולכים ומתגברים, לכך שמחלות המועברות על ידי יתושים נעשו נפוצות יותר ברחבי העולם. יתוש הטיגריס האסייני (Aedes albopictus) הוא מין פולש שהתפשט זה מכבר בישראל, ושפלישתו טומנת בחובה סיכוני הפצה ותחלואה של מגוון מחלות שאינן קיימות כיום בישראל באופן מקומי. ועדת מומחים זו דנה בסיכונים ובדרכי ההיערכות להפצתן של מחלות שנושאים יתושי אדס בישראל; בדרכי ניטור יעילות של אוכלוסיית יתושי האדס ושל מחוללי המחלה שהם עלולים לשאת עימם; בדרכים השונות לטיפול במטרד הקשה שיתוש הטיגריס האסייני גורם לו באזורים רבים בישראל, תוך צמצומו, הקטנת סיכוני התחלואה הפוטנציאליים והנגשת הידע על כך לציבור הרחב.

 

המלצות הוועדה:
• יש להקצות משאבים לטווח ארוך למימון הקמת תוכנית ניטור לאומית ליתושי אדס שתעקוב אחרי הדינמיקה של אוכלוסיית יתושי הטיגריס האסייני, וכן לניהולה השוטף ולגיוס כוח אדם מתאים שנדרש למטרות אלה. במסגרת תוכנית הניטור מומלץ למקם מלכודות ליתושים בוגרים בנקודות הכניסה לארץ (מעברי גבול, נמלים ונמלי תעופה).
• יש להקפיד לפעול באופן משולב ויעיל לצמצום אוכלוסיות היתושים בשגרה.
• יש להקים מערך ייעודי של מלכודות ניידות להפעלה מסביב לאזורים שמתרחשת בהם התפרצות תחלואה.
• נדרשת הקמת מערך נתונים משותף למשרד הבריאות ולמשרד להגנת הסביבה.
• יש להעלות מודעות בקרב רופאי משפחה לאבחנת חולים החוזרים מחו”ל (ממדינות שיש בהן תחלואה מקומית) ולזיהוי ולאבחנה של צברי תחלואה חריגים בקהילה.
• עיקר ההשפעה שיש לבית גידול ליתושי טיגריס אסייני הוא ברדיוס של עד כ-50 מ’ מהמקור. על כן נדרשת התמקדות בטיפול מקומי במטרד.
• נדרשת פעולה יזומה של הרשויות המקומיות לצמצום ולמניעה של המפגע באמצעות ניטור מקצועי, איתור מוקדי דגירת יתושים וטיפול בהם, הסברה ומתן הנחיות ברורות לתושבים.
• הדברת יתושים בוגרים תתבצע רק במקרים של התפרצות תחלואה או מטרד יתושים קשה מאוד ומתמשך, וזאת בשל השלכות אקולוגיות, סביבתיות ובריאותיות שליליות שלה.
• יש לגבש נהלים והנחיות לטיפול במפגע היתושים במרחב הרשות המקומית ובמרחב הפרטי בתוך שטחה, וכן נדרשות הכשרת אנשי מקצוע והקמת צוותים מקצועיים שיפעלו ברשויות.
• על המדינה והשלטון המקומי לקדם הסברה עקבית ותדירה שתנגיש לציבור הרחב את המידע הקיים על הדרכים היעילות להתגוננות מפני יתוש הטיגריס האסייני ולמניעת המפגע.
• ניתן לשלב בפעולות הניטור, המניעה וההסברה שמבצעים מנטרים ומדבירים מקצועיים מטעם הרשויות, גם מיזמים של מדע אזרחי. מתנדבים שיעברו הכשרה לזיהוי אתרי דגירה בשטח הפרטי ולייבושם, יוכלו להיות מכפיל כוח במאמץ המניעה וההסברה.

 

***ועדת מומחים זו היא פרי יוזמה משותפת של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, המשרד להגנת הסביבה ותוכנית ממשק ליישום מדע בממשל מבית האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה שהתקיימה בשיתוף משרד הבריאות ומשרד הפנים.

 

נספחים א-ג: חומרים מאושרים לדחיית יתושים (לשימוש על הגוף ולשימוש סביבתי), מלכודות יתושים ויעילותן כנגד הטיגריס האסייני