ועדות מומחים / הקטנת הרגישות לשרפות ושיקום שטחי יער וחורש עירוניים – חקר מקרה חיפה

בישראל קיימים יישובים רבים ששטחי חורש טבעי ושטחים מיוערים שזורים בהם במרחב הבנוי. שטחים עירוניים אלה הם בעלי ערך נופי, תרבותי ואף בריאותי, ובעלי חשיבות אקלימית וסביבתית. שרפות בשטחי חורש עירוניים מציבות אתגרים חדשים בניהול שטחים טבעיים ופתוחים במרחב העירוני.

להלן ההמלצות העיקריות של ועדת המומחים:

  • ריבוי בעלי העניין בשטחי היער העירוני יוצר חוסר ודאות לגבי ניהול השטחים. יש צורך בגוף לאומי שיהיה אחראי על ההיערכות לשרפות בישראל.
  • עד שיוקם הגוף הלאומי, על המדינה לסייע לרשויות המקומיות בהיערכות להפחתת הסיכון לשרפות באמצעות סיוע תקציבי ומקצועי, ולוודא שההיערכות נעשית על פי היעדים שייקבעו.
  • על המפקח על הביטוח (ברשות שוק ההון) לאפשר ביטוח דיפרנציאלי כנגד שרפות על פי גורמי סיכון, כפי שנהוג בקליפורניה.
  • יש לבנות מערך הסברה מקצועי שינגיש לתושבים את הידע המקצועי הקיים בתחום הקטנת הסיכון לשרפות, כעוגן משמעותי לקראת יצירת חוסן עירוני בתחום זה.
  • יש לקיים תוכניות חינוכיות במוסדות העירוניים, במרכזים הקהילתיים ובתנועות הנוער כדי ליצור מודעות לצמצום הסכנה לשרפות ולהנחיל אותה לקהלי יעד מגוונים בעיר.
  • יש לקבוע כללים מנחים ועקרונות פעולה מקצועיים גמישים לטיפול ב"אזור המגע", שיאפשרו התאמה פרטנית למגוון "אזורי המגע" הקיימים בתחום העירוני, תוך התייחסות למאפייני השטח, לתנאי הביצוע, לעלויות תפעול ותחזוקה וליצירת מגוון שימושים מועילים לתושבי העיר.
  • על הרשויות להגדיר באופן ברור את חלוקת האחריות לתכנון ולביצוע של פעולות שונות בשטחי היער והחורש העירוניים שנמצאים באחריותן, בעוד גופים נוספים נוכחים ופועלים בהם.
  • על הרשויות לפתח אסטרטגיה רב–שנתית לתחזוקת "אזורי המגע" ושטחי הטבע העירוניים ולהפחתת הסיכון לשרפות בהם, שתשלב גיזום מכני ורעייה מבוקרת, ולהתייחס לפעולות אלה כחלק ממערך העבודה השוטפת שלהן.
  • יש להגביר את האכיפה על אי–ביצוע תוכניות להפחתת הסיכון לשרפות בנכסים ציבוריים ופרטיים, וכן כנגד פעולות הפוגעות בהגנה משרפות, כמו השלכת פסולת גזם ובנייה בשטחי טבע ויער עירוניים.
  • יש לקבוע בתקנות הבנייה הנחיות לשימוש בחומרים עמידים לאש, במעכבי בעירה ובאמצעים הנדסיים וטכנולוגיים להפחתת סיכונים לשרפות בעת תכנון בתים וחצרות מגרשים בבנייה קיימת וחדשה.
  • יש לתכנן מערך הגנה מפני שרפות ב"אזור המגע" כתנאי לאישור תוכניות מתאר מפורטות.
  • יש לעודד קהילות והתארגנויות חברתיות מקומיות כדי לחזק את תחושת השייכות והערבות ההדדית, לערבן בתהליכי תכנון ולגייס מקהילות אלה אזרחים מתנדבים שיקבלו הכשרה, ידע וליווי מקצועי, ויתפקדו בשגרה ככוח מסייע למאמץ התחזוקה והאכיפה, ובחירום ככיתת כוננות שתסייע לכוחות הכיבוי.

******

נספח 3- התאמת אזורי מגע לתנאים מקומיים וטיפול מומלץ בצומח

נספח 4- המלצות פרטניות ליישום בשטח של טיפול בצומח

נספח 5-תחזוקה לאורך זמן