פרסומי הלשכה המדעית

לממשק החקלאי הקונבנציונלי בישראל, כמו במרבית המדינות בעולם, יש השלכות סביבתיות חמורות במגוון תחומים, לרבות פגיעה במגוון הביולוגי – ובעיקר בחסרי חוליות – בעקבות שימוש בחומרי הדברה, סחיפת קרקע, זיהום מקורות מים בחומרי דישון ועוד. בשנים האחרונות מתפתחות ומשתכללות גישות שונות, חלקן ותיקות, שמיועדות לשמר את החקלאות כמערכת יצרנית-כלכלית לייצור מזון ומצד שני למזער את הפגיעה הסביבתית הנגרמת כתוצאה מתהליכי העיבוד החקלאי. בעבודה זו ממופה המצב בישראל, מתוארות ההשפעות השליליות של כמה מענפי החקלאות ויש התייחסות כיצד אפשר להפחית השפעות אלה ולשפר את המצב. פרקי הדו"ח דנים במצב העניינים הקיים

  דו"ח זה מאפיין את פגיעותה של אוכלוסיית הגיל השלישי בנגב המערבי במישור הכלכלי ומבחינה חברתית, לנוכח מתקפת שבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל", ועומד על נקודות ההשקה בין היבטי פגיעוּת אלו לפגיעותה של האוכלוסייה לאירועי קצה אקלימיים.   בהסתמך על סקירה של מסמכי מדיניות וספרות מחקרית רלוונטית מהארץ ומהעולם ועל שיחות עם א.נשי מקצוע העובדים.ות עם אוכלוסייה זו, מוצעים עקרונות מנחים להפחתת פגיעותה של אוכלוסיית הגיל השלישי בנגב המערבי. העקרונות נוסחו מתוך התייחסות להבדלים מגדריים וחברתיים, באופן שיקדם את חוסנה החברתי של אוכלוסיית הגיל השלישי בנגב המערבי הן נוכח המלחמה

בעקבות ועדת המומחים אשר עסקה בפיתוח אינדקס פגיעות אקלים בישראל החלה האגודה בשיתוף עם קרן היינריך בל בפיתוח קטלוג ספרות בנושא פגיעות אקליםבישראל ובעולם. מטרת הפרוייקט היא הנגשה וריכוז הידע הרלוונטי בעבור מקבליהחלטות ומתוך כך סיוע בפיתוח המומחיות בנושא הערכת רגישות לשינויי אקלים וקידוםמדיניות המבוססת על ידע וניסיון קודם.עד כה הושלם ומובא בפניכם השלב הראשון של פרוייקט הקטלוג הכולל 65 מקורותמהאקדמיה ומחוצה לה המכסים אזורים גיאוגרפיים מרחבי העולם ורגישויות של אוכלוסיותמגוונות. הקטלוג כולל ספרות בשפות העברית והאנגלית המקוטלגת בין השאר על פימדדי הרגישות שנסקרו בדוח ועדת המומחים. חשוב – על מנת שהקטלוג יפעל כראוי (כך

בחמישים השנים האחרונות גבר משמעותית השימוש בחומרי בנייה ובמוצרי צריכה סינתטיים, ולסביבות הסגורות שאנו שוהים בהן התווספו אלפי כימיקלים סינתטיים דוגמת מעכבי בעירה, נוגדי חִמצון, חומרים מבשמים וחומרים המוספים לפלסטיק. ההשפעות המצטברות של החומרים האלה על בריאותנו בחשיפה ארוכת טווח רק מתחילות להתבהר. עם זאת, אף על פי שרובנו מבלים את רוב זמננו בחללים סגורים, סוגיית הזיהום התוך-מבני אינה זוכה בישראל למודעות גבוהה בציבור הרחב או לאסדרה מספקת. האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה מבקשת להעלות את מודעות הציבור לנושא זיהום אוויר תוך-מבני ולהשיב את הנושא לסדר יומם של מקבלי ההחלטות

מזה שנים סובלות רבות מערי ישראל מהצפות חוזרות ונשנות. הצפות אלו הובילו למספר אבדות בנפש, ומדי שנה נגרמים בגינן נזקים אדירים לרכוש ותשתיות. עם עליית התדירות של אירועי קיצון אקלימיים, לצד העלייה המתמדת בהיקף השטחים הבנויים בישראל, נפחי מי הנגר הנוצרים בעת אירועי גשם צפויים רק להמשיך ולגדול, בשעה שכמה ממערכות התיעול העירוניות נמצאות כבר כיום במיצוי מלא. עבודה זו מתמקדת בהקמת תשתיות לניהול נגר המבוסס על שטחים ציבוריים פתוחים בתוך שטח עירוני בנוי או בקרבתו ("תשתיות כחולות"). פירוט התועלות ויתרונותיהן הסביבתיות, מקורות התקציב עבור הקמתן ומהלכי מדיניות שתכליתן שיפור נגישות למקורות מימון במסמך המלא.    כיצד יכול תכנון נכון של הערים שלנו למנוע אירועי הצפות?

למעברים בין השעונים ישנה השפעה שלילית על בריאות הציבור. בו בזמן, השפעותיהם על צמצום צריכת האנרגיה, ככל שישנן, אינן מובהקות דיין בכדי להצדיק את חסרונותיה של שיטה זו. דעת המומחים בנוגע למעבר העונתי בין שעון הקיץ לשעון החורף היא חד משמעית וקוראת לביטולו לטובת החלת שעון קבוע. מה המדע אומר לגבי ההשפעות של שני השעונים  על הבריאות ומה עדיף לישראל? קראו פה.