פרסומי הלשכה המדעית

בחמישים השנים האחרונות גבר משמעותית השימוש בחומרי בנייה ובמוצרי צריכה סינתטיים, ולסביבות הסגורות שאנו שוהים בהן התווספו אלפי כימיקלים סינתטיים דוגמת מעכבי בעירה, נוגדי חִמצון, חומרים מבשמים וחומרים המוספים לפלסטיק. ההשפעות המצטברות של החומרים האלה על בריאותנו בחשיפה ארוכת טווח רק מתחילות להתבהר. עם זאת, אף על פי שרובנו מבלים את רוב זמננו בחללים סגורים, סוגיית הזיהום התוך-מבני אינה זוכה בישראל למודעות גבוהה בציבור הרחב או לאסדרה מספקת. האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה מבקשת להעלות את מודעות הציבור לנושא זיהום אוויר תוך-מבני ולהשיב את הנושא לסדר יומם של מקבלי ההחלטות

מזה שנים סובלות רבות מערי ישראל מהצפות חוזרות ונשנות. הצפות אלו הובילו למספר אבדות בנפש, ומדי שנה נגרמים בגינן נזקים אדירים לרכוש ותשתיות. עם עליית התדירות של אירועי קיצון אקלימיים, לצד העלייה המתמדת בהיקף השטחים הבנויים בישראל, נפחי מי הנגר הנוצרים בעת אירועי גשם צפויים רק להמשיך ולגדול, בשעה שכמה ממערכות התיעול העירוניות נמצאות כבר כיום במיצוי מלא. עבודה זו מתמקדת בהקמת תשתיות לניהול נגר המבוסס על שטחים ציבוריים פתוחים בתוך שטח עירוני בנוי או בקרבתו ("תשתיות כחולות"). פירוט התועלות ויתרונותיהן הסביבתיות, מקורות התקציב עבור הקמתן ומהלכי מדיניות שתכליתן שיפור נגישות למקורות מימון במסמך המלא.    כיצד יכול תכנון נכון של הערים שלנו למנוע אירועי הצפות?

למעברים בין השעונים ישנה השפעה שלילית על בריאות הציבור. בו בזמן, השפעותיהם על צמצום צריכת האנרגיה, ככל שישנן, אינן מובהקות דיין בכדי להצדיק את חסרונותיה של שיטה זו. דעת המומחים בנוגע למעבר העונתי בין שעון הקיץ לשעון החורף היא חד משמעית וקוראת לביטולו לטובת החלת שעון קבוע. מה המדע אומר לגבי ההשפעות של שני השעונים  על הבריאות ומה עדיף לישראל? קראו פה.