ועדות מומחים

מתן מענה לסוגיות רלוונטיות ועדכניות, במטרה לעזור לרגולטור לקדם מדיניות סביבתית מבוססת מדע. ועדות המומחים פועלות באמצעות קידום שיתוף פעולה בין האקדמיה, מכוני המחקר הממשלתיים, אנשי המקצוע במשרדי הממשלה וארגוני סביבה.


עדכונים אחרונים מן הועדות


הסכם קצא"א – Med-Red

במהלך חודש ספטמבר 2021 קיימה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה מפגש צוות מומחים רב-תחומי שעניינו מיפוי הסיכונים הנובעים מהרחבת פעילות קצא"א במסגרת הסכם קצא"א – Med-Red. בהכנת דו"ח זה השתתפו 46 מדענים וחוקרים מובילים מהקהילה האקדמית בישראל, לצד מומחים מהמגזר העסקי והציבורי, במטרה לאפשר למקבלי ההחלטות לבצע הערכת סיכונים מושכלת, הנסמכת על הידע המדעי המהימן והעדכני ביותר באשר להשלכותיה הצפויות של הרחבת הפעילות של קצא"א.

לעדכון המלא

יתוש הטיגריס האסייני

בעשורים האחרונים הביאו מגמות של שינוי אקלים לצד תהליכי גלובליזציה שהולכים ומתגברים, לכך שמחלות המועברות על ידי יתושים נעשו נפוצות יותר ברחבי העולם. יתוש הטיגריס האסייני (Aedes albopictus) הוא מין פולש שהתפשט זה מכבר בישראל, ושפלישתו טומנת בחובה סיכוני הפצה ותחלואה של מגוון מחלות שאינן קיימות כיום בישראל באופן מקומי. ועדת מומחים זו דנה בסיכונים ובדרכי ההיערכות להפצתן של מחלות שנושאים יתושי אדס בישראל; בדרכי ניטור יעילות של אוכלוסיית יתושי האדס ושל מחוללי המחלה שהם עלולים לשאת עימם; בדרכים השונות לטיפול במטרד הקשה שיתוש הטיגריס האסייני גורם לו באזורים רבים בישראל, תוך צמצומו, הקטנת סיכוני התחלואה הפוטנציאליים והנגשת הידע על כך לציבור הרחב.

לעדכון המלא

יישום עבודה מרחוק בישראל 2020 – סיכום ותובנות של ועדת מומחים

הנזק הכולל הנגרם כיום למשק בשל הגודש בכבישים מוערך בכ- 35 מיליארד ₪, והוא צפוי לשלש עצמו עד 2040. בשל גידול האוכלוסייה והצפי להתרחבות הגודש צפויות להחמיר גם ההשפעות הסביבתיות של ענף התחבורה, ובהן זיהום אוויר, פליטת גזי חממה, מטרדי רעש וקיטוע בתי גידול על ידי תשתיות תחבורה. על כן, עולה צורך לצמצם משמעותית את הנסועה הפרטית. אחד מכלי המדיניות להשגת מטרה זו הוא עידוד עבודה מרחוק, המאפשרת לעובדים לעבוד מחוץ למקום העבודה הפיזי שלהם ובכך להימנע מנסיעות באזורי ביקוש גבוהים ובשעות השיא. כדי לתכנן מדיניות מיטבית לעבודה מרחוק יש להתייחס למגוון ההיבטים, כגון: מאפייני העבודה, זמן ביצוע העבודה והמקום שהיא מתבצעת בו, ומאפייני המעסיקים והעובדים בה. לעבודה מרחוק יש פוטנציאל לתועלת משקית רבה ומגוונת, כגון חיסכון בעלויות חיצוניות מנסועה ובעלויות נדל"ן, חשמל וחניה, העלאת הפרודוקטיביות וחיזוק הפריפריה ואוכלוסיות מוחלשות. בו-בזמן היא גם מציבה מגוון אתגרים לעובדים ולמעסיקים במשק.

לעדכון המלא

ממשקים חקלאיים תומכי סביבה – משארים טבעיים ושולי שדות

המגמה לקידום ממשקים חקלאיים ידידותיים לסביבה הולכת וצוברת תאוצה בעולם. קידום ממשקים חקלאיים ידידותיים לסביבה נועד לסייע גם לשימור המגוון הביולוגי וגם לניצול משאבי הקרקע והטבע באופן מקיים לאורך זמן, דרך העלאת התרומה של שירותי המערכת האקולוגית, וכל זאת לצד שמירה על היקפי ייצור התוצרת החקלאית ועל כלכליות הגידול שלה.

לעדכון המלא

הקטנת הרגישות לשרפות ושיקום שטחי יער וחורש עירוניים – חקר מקרה חיפה

בישראל קיימים יישובים רבים ששטחי חורש טבעי ושטחים מיוערים שזורים בהם במרחב הבנוי. שטחים עירוניים אלה הם בעלי ערך נופי, תרבותי ואף בריאותי, ובעלי חשיבות אקלימית וסביבתית. שרפות בשטחי חורש עירוניים מציבות אתגרים חדשים בניהול שטחים טבעיים ופתוחים במרחב העירוני.

לעדכון המלא

איסוף דגיגי קיפון משפכי נחלים

חקלאות מים המבוססת על תפיסה מהבר (capture based aquaculture), מתאפיינת באיסוף דגיגים או דגים צעירים וגידולם בשבי עד לגודל מסחרי. על פי אומדנים רב-שנתיים, בישראל נאספים מדי שנה כ- 8–10 מיליון דגיגי קיפון מנחלי החוף במהלך חודשי החורף בעיקר לטובת גידולם במדגה. לצד ההתקדמות במחקר שהובילה לגידול של מאות אלפי דגיגים בשנה מהמין קיפון בורי במכוני הרבייה, תדירות ההצלחות עדיין אינה מספקת בגלל חוסר עקביות בשיעור ההפריה ומחלת ה- VNN שפוגעת בדגיגים. הסתמכות המדגה על איסוף דגיגים מהבר היא שלב ביניים בלבד, אך אם יופסק כיום האיסוף מהטבע באופן מיידי, הוא יוחלף בעיקר ביבוא, תוך פגיעה בטבע במדינות המקור וסיכון בתי הגידול הלחים בישראל. עקב ריבוי עקות בנחלי החוף של ישראל לא ניתן להעריך ולכמת באופן מדויק את מידת ההשפעה של איסוף דגיגי הקיפון על המערכת האקולוגית של שפכי הנחלים.

לעדכון המלא

העשרת אוכלוסיות דגים בישראל- בחינת יישומיות כדאיות והשפעה סביבתית פוטנציאלית

העשרת אוכלוסיות דגה היא כלי שמטרתו העלאת שלל הדיג או עידוד אוכלוסיותיהם של מינים בסיכון או שניהם. במסגרת מיזם העשרת אוכלוסיות מוּשבים דגיגים שגודלו בשבי לבית גידול שהמין קיים בו באופן טבעי. ועדת המומחים המליצה:

לעדכון המלא

זיהום אור וצמצומו – רקע מדעי, תמונת מצב ודרכי פעולה אפשריות

ועדת המומחים המליצה על שורת פעולות למניעת זיהום אור ולצמצומו:
על מדינת ישראל להפנים את הצורך בתכנון מסודר של נושא התאורה כדי לצמצם את זיהום האור באופן כללי ולמנוע אותו במקומות רגישים. על הממשלה לערוך שינויים מהותיים בנושא התאורה בהתאם להמלצות להלן, ויש צורך בקביעת תקופת מעבר שלאחריה התאורה בישראל תהיה תאורה מתוכננת בהתאם לתקנים קיימים ולקווים המנחים במסמך זה.

לעדכון המלא

צוות מומחים בנושא חקלאות תומכת סביבה

האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה ומכון דש"א הקימו צוות מומחים ובעלי עניין בתחום האקולוגיה ושמירת הטבע לעסוק בנושא 'חקלאות תומכת סביבה' ('Wildlife-friendly farming'). מטרת הצוות לקדם, בעזרת ושיתוף החקלאים, שימור מרבי של תהליכים אקולוגיים, הגנה על מינים מקומיים וייחודיים ותמיכה במגוון מינים טבעיים במרחבי שדות חקלאיים, ללא פגיעה בקיום חקלאות מיטבית. כינוס צוות המומחים מסתמך על עבודות מדעיות ומחקרים יישומיים ברחבי העולם המראים בבירור כי פעילויות משותפות, המתחשבות הן בחקלאות והן בסביבה, מיטיבות עם שני תחומים אלו תוך הגדלת השימור הטבעי והייצור החקלאי כאחד.

הצוות פועל כפורום אקדמי ומחקרי, שמטרתו לחבר חוקרים פעילים בתחום, אנשי מקצוע מהממשלה וחקלאים. הפורום מרכז מידע על פעולות ומחקרים אגרו-אקולוגיים בארץ, מהווה פלטפורמה לעבודה משותפת ולהנגשת ידע לחוקרים, קובעי מדיניות והציבור הרחב.

הצוות ערך פגישות תקופתיות לאורך כשנה, ולאחריהן הוחלט על הקמת וועדות מומחים שהמלצותיהן ירוכזו במסמך שיאפשר יישום על ידי קובעי מדיניות.

***וועדת מומחים ראשונה בנושא ממשקים חקלאיים תומכי סביבה- משארים טבעיים ושולי שדות התקיימה בת"א ב-5.2.19 .

לעדכון המלא