ועדות מומחים

מתן מענה לסוגיות רלוונטיות ועדכניות, במטרה לעזור לרגולטור לקדם מדיניות סביבתית מבוססת מדע. ועדות המומחים פועלות באמצעות קידום שיתוף פעולה בין האקדמיה, מכוני המחקר הממשלתיים, אנשי המקצוע במשרדי הממשלה וארגוני סביבה.


עדכונים אחרונים מן הועדות


פיתוח מדד פגיעוּת אקלים

ישראל נמצאת באזור המוגדר כמוקֵדה (hotspot) של שינוי האקלים, והשפעותיו צפויות להתבטא בו ביתר שאת. אף על פי שכולנו חשופים להשפעותיו של שינוי האקלים במידה כזו או אחרת, השינוי אינו צפוי לפגוע בכולם במידה שווה: ראשית, האוכלוסיות הפגיעוֹת יותר בחברה מתאפיינות ברגישות גבוהה יותר לפגעיו של שינוי האקלים. מכאן, שבהיעדר מאמצי היערכות מותאמים, שינוי האקלים צפוי להטיל נטל עודף דווקא על האוכלוסיות החלשות יותר בחברה, להנציח פערים חברתיים על רקע כלכלי, מגדרי, אתני ובריאותי, ולהגביר את האי-שוויון. שנית, למיקומן הגאוגרפי של קהילות שונות ישנה השפעה מכרעת על רגישותן לשינוי האקלים הצפוי. שלישית, מגזרים שונים, דוגמת המגזר החקלאי, משק האנרגיה ומשק המים, יושפעו מהשינוי באופן שונה. מכאן, שפגיעתו של שינוי האקלים איננה מוכרעת רק מעצם החשיפה לתנודות האקלים, אלא גם בשל פגיעוּתן של האוכלוסיות המתגוררות באזור החשוף ושל המערכות המצויות בו.

לעדכון המלא

Developing a Climate Vulnerability Index for Israel

The Expert Committee on Developing a Climate Vulnerability Index for Israel is a collaborative initiative between the Israel Society of Ecology and Environmental Sciences (ISEES), the Chief Scientist in the Israeli Ministry of Environmental Protection, and the Heinrich Böll Foundation. This joint effort aims to identify key vulnerability indicators for inclusion in Israel's national climate vulnerability index.

לעדכון המלא

تطوير مقياس للهَشاشة المُناخيّة في إسرائيل

يسرّنا أن نُقدّم لكم التقرير الشامل حول "تطوير مقياس للهشاشة المُناخيّة: ملخص وأفكار لجنة المُختصّين والمُختصّات لعام 2024". هذه المبادرة هي ثمرة تعاون بين الجمعية الإسرائيلية للإيكولوجيا وعلوم البيئة، مكتب الباحثة الرئيسيّة في وزارة حماية البيئة، وصندوق هاينرش بُل. يهدف هذا الجهد المشترك إلى تحديد المؤشرات الرئيسية للهشاشة التي سيتم إدراجها في المقياس القطري للهشاشة المناخية في إسرائيل.

 

לעדכון המלא

הסכם קצא"א – Med-Red

במהלך חודש ספטמבר 2021 קיימה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה מפגש צוות מומחים רב-תחומי שעניינו מיפוי הסיכונים הנובעים מהרחבת פעילות קצא"א במסגרת הסכם קצא"א – Med-Red. בהכנת דו"ח זה השתתפו 46 מדענים וחוקרים מובילים מהקהילה האקדמית בישראל, לצד מומחים מהמגזר העסקי והציבורי, במטרה לאפשר למקבלי ההחלטות לבצע הערכת סיכונים מושכלת, הנסמכת על הידע המדעי המהימן והעדכני ביותר באשר להשלכותיה הצפויות של הרחבת הפעילות של קצא"א.

לעדכון המלא

יתוש הטיגריס האסייני

בעשורים האחרונים הביאו מגמות של שינוי אקלים לצד תהליכי גלובליזציה שהולכים ומתגברים, לכך שמחלות המועברות על ידי יתושים נעשו נפוצות יותר ברחבי העולם. יתוש הטיגריס האסייני (Aedes albopictus) הוא מין פולש שהתפשט זה מכבר בישראל, ושפלישתו טומנת בחובה סיכוני הפצה ותחלואה של מגוון מחלות שאינן קיימות כיום בישראל באופן מקומי. ועדת מומחים זו דנה בסיכונים ובדרכי ההיערכות להפצתן של מחלות שנושאים יתושי אדס בישראל; בדרכי ניטור יעילות של אוכלוסיית יתושי האדס ושל מחוללי המחלה שהם עלולים לשאת עימם; בדרכים השונות לטיפול במטרד הקשה שיתוש הטיגריס האסייני גורם לו באזורים רבים בישראל, תוך צמצומו, הקטנת סיכוני התחלואה הפוטנציאליים והנגשת הידע על כך לציבור הרחב.

לעדכון המלא

יישום עבודה מרחוק בישראל 2020 – סיכום ותובנות של ועדת מומחים

הנזק הכולל הנגרם כיום למשק בשל הגודש בכבישים מוערך בכ- 35 מיליארד ₪, והוא צפוי לשלש עצמו עד 2040. בשל גידול האוכלוסייה והצפי להתרחבות הגודש צפויות להחמיר גם ההשפעות הסביבתיות של ענף התחבורה, ובהן זיהום אוויר, פליטת גזי חממה, מטרדי רעש וקיטוע בתי גידול על ידי תשתיות תחבורה. על כן, עולה צורך לצמצם משמעותית את הנסועה הפרטית. אחד מכלי המדיניות להשגת מטרה זו הוא עידוד עבודה מרחוק, המאפשרת לעובדים לעבוד מחוץ למקום העבודה הפיזי שלהם ובכך להימנע מנסיעות באזורי ביקוש גבוהים ובשעות השיא. כדי לתכנן מדיניות מיטבית לעבודה מרחוק יש להתייחס למגוון ההיבטים, כגון: מאפייני העבודה, זמן ביצוע העבודה והמקום שהיא מתבצעת בו, ומאפייני המעסיקים והעובדים בה. לעבודה מרחוק יש פוטנציאל לתועלת משקית רבה ומגוונת, כגון חיסכון בעלויות חיצוניות מנסועה ובעלויות נדל"ן, חשמל וחניה, העלאת הפרודוקטיביות וחיזוק הפריפריה ואוכלוסיות מוחלשות. בו-בזמן היא גם מציבה מגוון אתגרים לעובדים ולמעסיקים במשק.

לעדכון המלא

ממשקים חקלאיים תומכי סביבה – משארים טבעיים ושולי שדות

המגמה לקידום ממשקים חקלאיים ידידותיים לסביבה הולכת וצוברת תאוצה בעולם. קידום ממשקים חקלאיים ידידותיים לסביבה נועד לסייע גם לשימור המגוון הביולוגי וגם לניצול משאבי הקרקע והטבע באופן מקיים לאורך זמן, דרך העלאת התרומה של שירותי המערכת האקולוגית, וכל זאת לצד שמירה על היקפי ייצור התוצרת החקלאית ועל כלכליות הגידול שלה.

לעדכון המלא

הקטנת הרגישות לשרפות ושיקום שטחי יער וחורש עירוניים – חקר מקרה חיפה

בישראל קיימים יישובים רבים ששטחי חורש טבעי ושטחים מיוערים שזורים בהם במרחב הבנוי. שטחים עירוניים אלה הם בעלי ערך נופי, תרבותי ואף בריאותי, ובעלי חשיבות אקלימית וסביבתית. שרפות בשטחי חורש עירוניים מציבות אתגרים חדשים בניהול שטחים טבעיים ופתוחים במרחב העירוני.

לעדכון המלא

איסוף דגיגי קיפון משפכי נחלים

חקלאות מים המבוססת על תפיסה מהבר (capture based aquaculture), מתאפיינת באיסוף דגיגים או דגים צעירים וגידולם בשבי עד לגודל מסחרי. על פי אומדנים רב-שנתיים, בישראל נאספים מדי שנה כ- 8–10 מיליון דגיגי קיפון מנחלי החוף במהלך חודשי החורף בעיקר לטובת גידולם במדגה. לצד ההתקדמות במחקר שהובילה לגידול של מאות אלפי דגיגים בשנה מהמין קיפון בורי במכוני הרבייה, תדירות ההצלחות עדיין אינה מספקת בגלל חוסר עקביות בשיעור ההפריה ומחלת ה- VNN שפוגעת בדגיגים. הסתמכות המדגה על איסוף דגיגים מהבר היא שלב ביניים בלבד, אך אם יופסק כיום האיסוף מהטבע באופן מיידי, הוא יוחלף בעיקר ביבוא, תוך פגיעה בטבע במדינות המקור וסיכון בתי הגידול הלחים בישראל. עקב ריבוי עקות בנחלי החוף של ישראל לא ניתן להעריך ולכמת באופן מדויק את מידת ההשפעה של איסוף דגיגי הקיפון על המערכת האקולוגית של שפכי הנחלים.

לעדכון המלא

העשרת אוכלוסיות דגים בישראל- בחינת יישומיות כדאיות והשפעה סביבתית פוטנציאלית

העשרת אוכלוסיות דגה היא כלי שמטרתו העלאת שלל הדיג או עידוד אוכלוסיותיהם של מינים בסיכון או שניהם. במסגרת מיזם העשרת אוכלוסיות מוּשבים דגיגים שגודלו בשבי לבית גידול שהמין קיים בו באופן טבעי. ועדת המומחים המליצה:

לעדכון המלא