ועדות מומחים

מתן מענה לסוגיות רלוונטיות ועדכניות, במטרה לעזור לרגולטור לקדם מדיניות סביבתית מבוססת מדע. ועדות המומחים פועלות באמצעות קידום שיתוף פעולה בין האקדמיה, מכוני המחקר הממשלתיים, אנשי המקצוע במשרדי הממשלה וארגוני סביבה.


עדכונים אחרונים מן הועדות

יישום עבודה מרחוק בישראל 2020 – סיכום ותובנות של ועדת מומחים

הנזק הכולל הנגרם כיום למשק בשל הגודש בכבישים מוערך בכ- 35 מיליארד ₪, והוא צפוי לשלש עצמו עד 2040. בשל גידול האוכלוסייה והצפי להתרחבות הגודש צפויות להחמיר גם ההשפעות הסביבתיות של ענף התחבורה, ובהן זיהום אוויר, פליטת גזי חממה, מטרדי רעש וקיטוע בתי גידול על ידי תשתיות תחבורה. על כן, עולה צורך לצמצם משמעותית את הנסועה הפרטית. אחד מכלי המדיניות להשגת מטרה זו הוא עידוד עבודה מרחוק, המאפשרת לעובדים לעבוד מחוץ למקום העבודה הפיזי שלהם ובכך להימנע מנסיעות באזורי ביקוש גבוהים ובשעות השיא. כדי לתכנן מדיניות מיטבית לעבודה מרחוק יש להתייחס למגוון ההיבטים, כגון: מאפייני העבודה, זמן ביצוע העבודה והמקום שהיא מתבצעת בו, ומאפייני המעסיקים והעובדים בה. לעבודה מרחוק יש פוטנציאל לתועלת משקית רבה ומגוונת, כגון חיסכון בעלויות חיצוניות מנסועה ובעלויות נדל"ן, חשמל וחניה, העלאת הפרודוקטיביות וחיזוק הפריפריה ואוכלוסיות מוחלשות. בו-בזמן היא גם מציבה מגוון אתגרים לעובדים ולמעסיקים במשק.

 

המלצות הוועדה:

  • ועדת המומחים ממליצה לממשלת ישראל לקדם תוכנית לאומית לעידוד עבודה מרחוק, שתכלול הצהרה על מדיניות ממשלתית כוללת, הצבת יעדים כמותיים עתידיים לשיעורי עבודה מרחוק במשק, קידום תוכניות פיילוט ותמיכה בהן מתן תמריצים למגוון מגזרים במשק, תוך הטמעה זהירה של העקרונות המפורטים בדו"ח זה.
    • יש לקדם היערכות של משרדי הממשלה וגופים ציבוריים ליישום תוכניות פיילוט לעבודה מרחוק באופן הדרגתי, תוך בחינת מכלול ההשלכות הארגוניות. כך ייצברו ניסיון וסיפורי הצלחה, ויהיה אפשר לקדם הסכמות רחבות ולהקטין חששות והתנגדויות בטרם יישום מהלך כלל משקי שידרוש את שיתוף כלל הגורמים במגזר הציבורי.
    • במגזר הפרטי יש להימנע מהתערבות יתר ולשמר מצב של יישום וולונטרי של מדיניות עבודה מרחוק, בהסכמת כל הצדדים ובהתאם לצורכי המעסיק ולשיקוליו, תוך קידום תוכניות מעסיקים ומתן תמריצים על ידי המדינה לעידוד יישום המדיניות במגזר זה.
    • יש להתייחס לעבודה מרחוק כגורם המשפיע על המרחב הבנוי המתוכנן. כפועל יוצא מכך, יש לשלב מרכזי עבודה מרחוק בתכנון של שכונות מגורים חדשות או מתחדשות, בתכנון של מרכזי תחבורה משולבים ובפיתוח של יישובים פריפריים.
    • יש לבצע סקר בקרב ארגונים וחברות ממגוון תחומים במגזר הציבור והפרטי כדי לאמוד את מידת הידע, הנכונות והחסמים שקיימים אצל העובדים והמעסיקים. יש לנצל את שלבי היישום הראשוניים של מדיניות זו לצורך השלמת הידע החסר ובחינת ההשפעות הכלכליות והארגוניות של עבודה מרחוק בישראל.

 

****מסמך זה נכתב בטרם פרוץ מגפת הקורונה העולמית (COVID-19) וההגבלות שיושמו בעקבותיה בישראל. אי לכך התווסף אליו נספח העוסק בהתייחסות ראשונית למעבר המשק לעבודה מרחוק במהלך משבר הקורונה ובו נסקרות השפעות המעבר בתנאים ייחודיים אלה על התחבורה ועל הנכונות ליישום עבודה מרחוק במשק בתום מצב החירום הלאומי.

ממשקים חקלאיים תומכי סביבה – משארים טבעיים ושולי שדות

המגמה לקידום ממשקים חקלאיים ידידותיים לסביבה הולכת וצוברת תאוצה בעולם. קידום ממשקים חקלאיים ידידותיים לסביבה נועד לסייע גם לשימור המגוון הביולוגי וגם לניצול משאבי הקרקע והטבע באופן מקיים לאורך זמן, דרך העלאת התרומה של שירותי המערכת האקולוגית, וכל זאת לצד שמירה על היקפי ייצור התוצרת החקלאית ועל כלכליות הגידול שלה.

המלצות הוועדה:
1. יש למפות את היקף השימוש הנוכחי בממשקי שולי שדות ומשארים טבעיים בחקלאות הישראלית וכן את היקף השטחים הפוטנציאליים להטמעה עתידית של הממשקים.
2. יש להגדיר גורם ברור שיהיה אחראי לניהול המשארים הטבעיים בהתאם לאופיים ולמיקומם.
3. כדי לגשר על פערי הידע הקיימים נדרש ביצוע של מחקרים יישומיים רב-תחומיים וארוכי טווח, הכוללים התייחסות להיבטי חקלאות, כלכלה וחברה בסקלות מרחביות.
4. יש לשלב את החקלאים כבר בשלבי תכנון המחקר, וזאת באמצעות הרחבת המפגשים בשטח בין חוקרים וחקלאים וקידום הדו-שיח ביניהם.
5. בתחום הגנת הצומח יש למקד את מחקר השפעתם של הממשקים הללו בקבוצות טקסונומיות הרלוונטיות לחקלאי, תוך שימת דגש על מינים מקומיים והימנעות מעידוד מינים פולשים.
6. כדי לקבל תמונה מלאה יותר של ההשפעות הפוטנציאליות על המגוון הביולוגי ועל הגידולים עצמם יש לערוך מחקרים נוספים שיעסקו במארג המזון הכולל בשטח החקלאי.
7. יש לרתום את המדריכים החקלאיים להעברה מסודרת של הידע לקידום הטמעת הממשקים וכן ליצור מודלים של הצלחה על ידי עבודה עם “חקלאי מודל” ופרסום ההצלחות בקהילות החקלאיות.
8. יש לקדם העברת ידע רב-כיוונית באמצעות התארגנות אזורית, תוך יצירת מסגרת מדריכה ותומכת, וכן על ידי יצירת חיבורים ושיתוף ידע דו-כיווני בין חקלאים באופן שיאפשר היוועצות ישירה עם החקלאים שהטמיעו את הממשקים בשטחם.
9. יש לקדם את הטמעת הממשקים באמצעות תמריצים כלכליים ותמיכות חברתיות, כגון תחרויות וחלוקת פרסים לחקלאים המצטיינים בכך.

 

***וועדה זו מהווה המשך לפעילות פורום חקלאות תומכת סביבה בהובלת פרופ' ירון זיו שפעל תוך שותפות בין מכון דש"א לאגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.

הקטנת הרגישות לשרפות ושיקום שטחי יער וחורש עירוניים – חקר מקרה חיפה

בישראל קיימים יישובים רבים ששטחי חורש טבעי ושטחים מיוערים שזורים בהם במרחב הבנוי. שטחים עירוניים אלה הם בעלי ערך נופי, תרבותי ואף בריאותי, ובעלי חשיבות אקלימית וסביבתית. שרפות בשטחי חורש עירוניים מציבות אתגרים חדשים בניהול שטחים טבעיים ופתוחים במרחב העירוני.

להלן ההמלצות העיקריות של ועדת המומחים:

  • ריבוי בעלי העניין בשטחי היער העירוני יוצר חוסר ודאות לגבי ניהול השטחים. יש צורך בגוף לאומי שיהיה אחראי על ההיערכות לשרפות בישראל.
  • עד שיוקם הגוף הלאומי, על המדינה לסייע לרשויות המקומיות בהיערכות להפחתת הסיכון לשרפות באמצעות סיוע תקציבי ומקצועי, ולוודא שההיערכות נעשית על פי היעדים שייקבעו.
  • על המפקח על הביטוח (ברשות שוק ההון) לאפשר ביטוח דיפרנציאלי כנגד שרפות על פי גורמי סיכון, כפי שנהוג בקליפורניה.
  • יש לבנות מערך הסברה מקצועי שינגיש לתושבים את הידע המקצועי הקיים בתחום הקטנת הסיכון לשרפות, כעוגן משמעותי לקראת יצירת חוסן עירוני בתחום זה.
  • יש לקיים תוכניות חינוכיות במוסדות העירוניים, במרכזים הקהילתיים ובתנועות הנוער כדי ליצור מודעות לצמצום הסכנה לשרפות ולהנחיל אותה לקהלי יעד מגוונים בעיר.
  • יש לקבוע כללים מנחים ועקרונות פעולה מקצועיים גמישים לטיפול ב"אזור המגע", שיאפשרו התאמה פרטנית למגוון "אזורי המגע" הקיימים בתחום העירוני, תוך התייחסות למאפייני השטח, לתנאי הביצוע, לעלויות תפעול ותחזוקה וליצירת מגוון שימושים מועילים לתושבי העיר.
  • על הרשויות להגדיר באופן ברור את חלוקת האחריות לתכנון ולביצוע של פעולות שונות בשטחי היער והחורש העירוניים שנמצאים באחריותן, בעוד גופים נוספים נוכחים ופועלים בהם.
  • על הרשויות לפתח אסטרטגיה רב–שנתית לתחזוקת "אזורי המגע" ושטחי הטבע העירוניים ולהפחתת הסיכון לשרפות בהם, שתשלב גיזום מכני ורעייה מבוקרת, ולהתייחס לפעולות אלה כחלק ממערך העבודה השוטפת שלהן.
  • יש להגביר את האכיפה על אי–ביצוע תוכניות להפחתת הסיכון לשרפות בנכסים ציבוריים ופרטיים, וכן כנגד פעולות הפוגעות בהגנה משרפות, כמו השלכת פסולת גזם ובנייה בשטחי טבע ויער עירוניים.
  • יש לקבוע בתקנות הבנייה הנחיות לשימוש בחומרים עמידים לאש, במעכבי בעירה ובאמצעים הנדסיים וטכנולוגיים להפחתת סיכונים לשרפות בעת תכנון בתים וחצרות מגרשים בבנייה קיימת וחדשה.
  • יש לתכנן מערך הגנה מפני שרפות ב"אזור המגע" כתנאי לאישור תוכניות מתאר מפורטות.
  • יש לעודד קהילות והתארגנויות חברתיות מקומיות כדי לחזק את תחושת השייכות והערבות ההדדית, לערבן בתהליכי תכנון ולגייס מקהילות אלה אזרחים מתנדבים שיקבלו הכשרה, ידע וליווי מקצועי, ויתפקדו בשגרה ככוח מסייע למאמץ התחזוקה והאכיפה, ובחירום ככיתת כוננות שתסייע לכוחות הכיבוי.

איסוף דגיגי קיפון משפכי נחלים

חקלאות מים המבוססת על תפיסה מהבר (capture based aquaculture), מתאפיינת באיסוף דגיגים או דגים צעירים וגידולם בשבי עד לגודל מסחרי. על פי אומדנים רב-שנתיים, בישראל נאספים מדי שנה כ- 8–10 מיליון דגיגי קיפון מנחלי החוף במהלך חודשי החורף בעיקר לטובת גידולם במדגה. לצד ההתקדמות במחקר שהובילה לגידול של מאות אלפי דגיגים בשנה מהמין קיפון בורי במכוני הרבייה, תדירות ההצלחות עדיין אינה מספקת בגלל חוסר עקביות בשיעור ההפריה ומחלת ה- VNN שפוגעת בדגיגים. הסתמכות המדגה על איסוף דגיגים מהבר היא שלב ביניים בלבד, אך אם יופסק כיום האיסוף מהטבע באופן מיידי, הוא יוחלף בעיקר ביבוא, תוך פגיעה בטבע במדינות המקור וסיכון בתי הגידול הלחים בישראל. עקב ריבוי עקות בנחלי החוף של ישראל לא ניתן להעריך ולכמת באופן מדויק את מידת ההשפעה של איסוף דגיגי הקיפון על המערכת האקולוגית של שפכי הנחלים.
ועדת המומחים המליצה:

  1. ליצור מתווה מוגבל בזמן, שיוגדר כתקופת מעבר בין התבססות המדגה על איסוף מהטבע לריבוי וגידול במכוני רבייה, כדי לצמצם ככל האפשר את המִדרָך האקולוגי (ecological footprint) של פעולת איסוף הדגיגים. עד אז יש לבצע את איסוף הדגיגים מהטבע בתיאום מלא עם הגורמים האמונים על שמירת הטבע בישראל ובהדרכתם, וזאת בכפוף לקבלת היתר ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
  2. להתחיל באופן מיידי בניטור ארוך טווח של אוכלוסיות הדגים בנחלי החוף וליצור בסיס מידע רב-שנתי שיכלול את הנתונים הללו בצירוף נתונים על אוכלוסיות הקיפונים בים. סגירת פערי הידע תאפשר לגבש המלצות לדיג בר-קיימא.
  3. לאתר מקורות מימון ולהשקיע מאמץ מחקרי ממוקד ותחום בזמן כדי למצוא את הנוגדן לווירוס ה- VNN אצל המין קיפון בורי ולפתח בהקדם חיסון אפקטיבי.
  4.  ליצור מתווה תמיכה ממשלתי שיבטיח מראש את רכישת כל הדגיגים שיגודלו, ללא קשר לביקוש בשוק באותה העת. זאת על מנת לאפשר ביסוס פרוטוקול גידול יציב ובמכוני הרבייה ולפתח יכולת לאספקת דגיגים לאורך כל השנה.
  5. לסייע למכוני הרבייה בפיתוח שווקים עולמיים ליצוא דגיגי קיפון ישראליים.
  6. לשמר יכולת מובנית למתן רישיונות לאיסוף דגיגים מהבר במקרה של התרחשות קטסטרופה במכוני הרבייה במהלך תקופת המעבר, ובאופן מצומצם יותר גם לאחריה.

העשרת אוכלוסיות דגים בישראל- בחינת יישומיות כדאיות והשפעה סביבתית פוטנציאלית

העשרת אוכלוסיות דגה היא כלי שמטרתו העלאת שלל הדיג או עידוד אוכלוסיותיהם של מינים בסיכון או שניהם. במסגרת מיזם העשרת אוכלוסיות מוּשבים דגיגים שגודלו בשבי לבית גידול שהמין קיים בו באופן טבעי. ועדת המומחים המליצה:

  1. לשקול מהלך להעשרת אוכלוסיות דגה רק ככלי משלים שיתבצע לאחר בחינת הצלחת ניהול ממשק דיג בר-קיימא ואכרזת שמורות טבע ימיות נרחבות.
  2. לבחון העשרת אוכלוסיות ככלי עתידי בעל מטרות מגוונות, הכוללות שימור מינים, תרומה למשק הדיג וחיזוק אוכלוסיות של מינים בעלי השפעה רצויה על הסביבה האקולוגית.
  3.  לקדם ניטור רציף של מצב אוכלוסיות הדגה בכלל, ומחקר בסיסי בנושא העשרת אוכלוסיות בפרט. תוך דגש על הבנת מצב האוכלוסיות הנוכחי, תפוצתן והאיומים הקיימים עליהן, כדי לאפשר דיון עתידי בנושא.
  4. למקד מחקר מקדים למיזם העשרה בהיבטים הבאים: א. מצב אוכלוסייה מול כושר נשיאה צפוי. ב. איתור מינים בעלי פעילות אקולוגית חשובה או ייחודית בבתי הגידול.
  5. ללוות ביצוע מיזם העשרה בניטור האוכלוסיות כדי לזהות השפעה על המין המקומי, השפעות אקולוגיות לא רצויות על מינים אחרים ומעקב אחר האוכלוסייה המשוחררת להערכת הצלחת המיזם.
  6. לערוך סקר גנטי מקדים באוכלוסייה הטבעית של המין שייבחר למיזם, לקיים מעקב גנטי בגרעין הרבייה, ולוודא כי המבנה הגנטי של הדגיגים עומד ביעדים שהוגדרו מראש בהתאם לעקרונות 'הגישה האחראית' כדי לצמצם פגיעה אפשרית לאוכלוסייה הטבעית.
  7. לבצע סקר לזיהוי פתוגנים וטפילים באוכלוסיות טבעיות כולל במין המטרה, ולקחת בחשבון את עלות ההתמודדות עם פתוגנים במקרה של זיהום מערכת הגידול המסחרית לאחר העשרת גרעיני הרבייה בדגים מהבר.
  8. לקחת בחשבון כי כדאיותו הכלכלית של המיזם תלויה מאוד בעלות גידול הדגיגים. מינים שעדיין לא מתרבים ומגודלים במערכת מסחרית יצריכו השקעה ראשונית כבדה ועבורם ביצוע מיזם העשרה לא נראה סביר.

 

זיהום אור וצמצומו – רקע מדעי, תמונת מצב ודרכי פעולה אפשריות

ועדת המומחים המליצה על שורת פעולות למניעת זיהום אור ולצמצומו:

על מדינת ישראל להפנים את הצורך בתכנון מסודר של נושא התאורה כדי לצמצם את זיהום האור באופן כללי ולמנוע אותו במקומות רגישים. על הממשלה לערוך שינויים מהותיים בנושא התאורה בהתאם להמלצות להלן, ויש צורך בקביעת תקופת מעבר שלאחריה התאורה בישראל תהיה תאורה מתוכננת בהתאם לתקנים קיימים ולקווים המנחים במסמך זה.

1. יש להכיר בזיהום אור כמפגע סביבתי המחייב נקיטת צעדי אסדרה (רגולציה) למזעורו, בראש ובראשונה על ידי המשרד להגנת הסביבה משרד הבריאות
ומערכת התכנון בישראל.
2. יש להעלות את המודעות לנושא זיהום האור בקרב הציבור ובקרב מקבלי החלטות.
3. על גופי השלטון והתכנון, צה"ל, גופי תשתית ורישיונות עסק (לרבות רישוי לאירועים ארעיים בשטחים הפתוחים) לחייב תכנון תאורה על פי תקנים.
4. יש לשפר תקנים הדורשים שיפור (למשל עדכון ת"י 13201) ולהשלים במהרה תקנים חסרים.
5. בעת תכנון תאורה יש לנקוט אמצעים שיבטיחו שהאור יאיר במקום ובזמן המתאימים ולמטרה שלשמה הוא מיועד. אמצעים אלה כוללים פרמטרים טכניים של גוף התאורה והנורה המאושרים על ידי יצרן גוף התאורה, מיקום גוף התאורה במרחב וכוונונו, וכן שעות התאורה ומִשכה. בתוך כך יש:

א. למנוע במידת האפשר זיהום אור באזורים רגישים (שמורות טבע, שטחים פתוחים, אזורי מגורים) ובזמנים שבהם הכרחי שיהיה חשוך (שעות הלילה).
ב. למנוע זהירת רקיע על ידי מניעת פליטת אור ישירות אל קו האופק או מעליו.
ג. למנוע פיזור אור מחוץ לאזור שהוא מיועד אליו (פלישת אור).
ד. למנוע סִנווּר הנגרם מאור עודף, בעוצמה רבה מדי או שאינו ממוקם במקום הנכון.

6. יש לצמצם בלילה את השימוש באור לבן שעוצמתו בתחום אורך גל קצר (440 – 480 ננומטר) רבה, ושפוגע בטבע ובאדם.
7. מומלץ כי המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים יקיימו מערך לניטור זיהום אור בשטחים הפתוחים ובשמורות הטבע, שיוודא עמידה בהמלצות מסמך זה. כמו כן, מומלץ כי יתבצע ניטור תאורה באתרי טבע ובפארקים עירוניים.
8. יש לעגן את נושא תכנון התאורה וזיהום האור בקורסים אקדמיים בפקולטות המתאימות ולקדם תכנית לימודים ייעודית ללימודי המשך בתחום התאורה (תואר שני).
9. יש להקים מערך להכשרה מתאימה לעוסקים בתכנון תאורה, בביצוע ובפיקוח (מעבדות, מפקחים, המוסד לגיהות, המשרד להגנת הסביבה).
10. יש להעמיק את הידע והמחקר בתחום זיהום האור, השפעותיו על האדם ועל מערכות אקולוגיות.

צוות מומחים בנושא חקלאות תומכת סביבה

האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה ומכון דש"א הקימו צוות מומחים ובעלי עניין בתחום האקולוגיה ושמירת הטבע לעסוק בנושא 'חקלאות תומכת סביבה' ('Wildlife-friendly farming'). מטרת הצוות לקדם, בעזרת ושיתוף החקלאים, שימור מרבי של תהליכים אקולוגיים, הגנה על מינים מקומיים וייחודיים ותמיכה במגוון מינים טבעיים במרחבי שדות חקלאיים, ללא פגיעה בקיום חקלאות מיטבית. כינוס צוות המומחים מסתמך על עבודות מדעיות ומחקרים יישומיים ברחבי העולם המראים בבירור כי פעילויות משותפות, המתחשבות הן בחקלאות והן בסביבה, מיטיבות עם שני תחומים אלו תוך הגדלת השימור הטבעי והייצור החקלאי כאחד.

הצוות פועל כפורום אקדמי ומחקרי, שמטרתו לחבר חוקרים פעילים בתחום, אנשי מקצוע מהממשלה וחקלאים. הפורום מרכז מידע על פעולות ומחקרים אגרו-אקולוגיים בארץ, מהווה פלטפורמה לעבודה משותפת ולהנגשת ידע לחוקרים, קובעי מדיניות והציבור הרחב.

הצוות ערך פגישות תקופתיות לאורך כשנה, ולאחריהן הוחלט על הקמת וועדות מומחים שהמלצותיהן ירוכזו במסמך שיאפשר יישום על ידי קובעי מדיניות.

***וועדת מומחים ראשונה בנושא ממשקים חקלאיים תומכי סביבה- משארים טבעיים ושולי שדות התקיימה בת"א ב-5.2.19 .

 

התייעצות מומחים בנושא עמידות לאנטיביוטיקה במי קולחים

להלן סיכום המסקנות :

 

  • קולחים עלולים להכיל חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה וגנים לעמידות
    לאנטיביוטיקה.
  • בישראל נעשה שימוש נרחב בקולחים להשקיה בחקלאות.
  • אי-אפשר לקבוע שעמידות לאנטיביוטיקה בקולחים מהווה סיכון בריאותי או
    סביבתי.
  • ההמלצה היא להמשיך במדיניות של שימוש מושכל באנטיביוטיקה והפחתה
    בשימוש במקור.
  • הוחלט שיש להמשיך ולקדם את בירור סוגיית העמידות לאנטיביוטיקה
    בקולחים. זאת באמצעות הקמת קבוצת עבודה, המשך מחקר, הקמת מאגרי
    נתונים של השקיה ותחלואה, פיתוח שיטות ניטור וניתוח חיידקים עמידים
    לאנטיביוטיקה וגנים לעמידות והמשך פיתוח אמצעים טכנולוגים לצמצום
    עמידות לאנטיביוטיקה בקולחים.

שילוב יעדים ומדדים לחקלאות מקיימת במסגרת תמיכות ישירות לחקלאות

במקביל לאספקת מזון ומוצרים אחרים, יש לממשקים חקלאיים השפעה משמעותית על שירותי מערכת שונים, כמו המגוון הביולוגי, שימור קרקע, ערכים נופיים ותרבותיים וכדומה. השפעה זו יכולה להיות שלילית או חיובית ברמות שונות – חקלאות שאינה מתחשבת בסביבה ואינה מקיימת תגרום לנזקים הגדולים ביותר. מאחר שלשירותי מערכת שנפגעים מחקלאות שאינה מקיימת אין בדרך כלל שוק פעיל, וסובסידיות יכולות לתמוך באינטנסיפיקציה חקלאית על חשבון שירותי מערכת, חיוני לשלב כלים מתאימים שיביאו בחשבון את ההשלכות הסביבתיות והתזונתיות במסגרת ניהול החקלאות והתמיכה בה.

משרד האוצר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר וארגוני החקלאים דנים עתה בתמיכות ישירות לחקלאות, בהתאם להמלצת ה-OECD להקטין את התמיכה בחקלאות באמצעות תמיכות עקיפות (כגון הגנה מכסית או מכסות ייצור), ולעבור לשיטות תמיכה ישירות שאינן מעוותות את הסחר או עלולות לגרום לעליית מחירים לצרכנים. מטרת ועדת המומחים היא בחינת הדרכים המומלצות לקידום ולשילוב של יעדי חקלאות מקיימת בתחומי הסביבה והתזונה במסגרת מנגנון עתידי של תמיכות ישירות בחקלאות בישראל.