מדענים למען הסביבה

האגודה פועלת לטיפוח הקהילה המדעית ולשיפור מדיניות הסביבה בישראל באמצעות קידום מעמד השיח המדעי, הנגשתו והטמעתו בקרב מעצבי דעת הקהל וקובעי המדיניות

פלטפורמת תוכן מתקדמת המציעה לאנשי תקשורת ולקהל הרחב מידע עדכני, רלוונטי, נגיש ומעניין בתחומי המדע והסביבה. אנחנו מציגים את הזווית הסביבתית בתחומי הכלכלה, החברה, הטכנולוגיה והתרבות, במטרה לקרב את המדע אל הציבור ומציעים כתבות, סקירת מחקרים חדשים, ראיונות, מאגר אנשי מקצוע המומחים בתחומם, תצלומים וסרטונים מהארץ ומהעולם.

תכנית פוסט-דוקטורט יישומי, שחרטה על דגלה את הגדלת השימוש בידע מדעי ובשיקולים מדעיים בתהליך המדיניות הסביבתית בישראל. ממשק מפתחת מנהיגות צעירה של מדענים ומכשירה אותם לפעול באופן אפקטיבי במגזר הציבורי תוך שילובם בתהליכי קבלת ההחלטות בדרגים הבכירים במשרדי הממשלה. התכנית מיועדת לבעלי תואר שלישי ולפוסט דוקטורנטים רחבי אופקים, המעוניינים להשתלב בעשייה המדינית ולהשפיע על סדר היום הציבורי.

הבמה המרכזית לפרסומים מדעים ומקצועיים, בעברית, בתחומים של מדעי הסביבה, מדיניות ציבורית ואקולוגיה. כתב העת מנגיש מחקר מדעי, בדגש על זיקתו לקביעת מדיניות סביבתית, וכן נותן מקום להבעת דעות, לדיווחים ולקיום דיונים בסוגיות סביבתיות מרכזיות.

הפורום המרכזי הגדול ביותר בישראל של הקהילה האקדמית והמקצועית בתחומי המחקר והסביבה.

הוועידה מכנסת את מיטב החוקרים, בכירים מהמגזר הממשלתי והציבורי, נציגי התעשייה וסטודנטים מכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ, לאורך שלושה ימים בהם מתקיימים עשרות מושבים העוסקים בסוגיות סביבתיות מרכזיות.

נקודת ח״ן פועלת כמסגרת לקידום פרויקטים מגוונים בתפר שבין חקלאות לאקולוגיה ותפיסה סביבתית רחבה. התכנית שמה לה למטרה לבנות תשתית ידע מקצועי בין-תחומי, בנושא החקלאות הנופית הרב-תפקידית בישראל, מתוך הנחת היסוד כי חקלאות המנוהלת באופן מושכל יכולה לספק תוצרי מזון נחוצים, להוות מקור חשוב לפרנסה, לשמור על הסביבה, ולשמר תרבות ומורשת אנושיים.

מתן כלים יישומיים למדענים להעברת הידע המדעי שברשותם באופן המיטבי לקהלים שונים, ובייחוד למקבלי ההחלטות – באופן ישיר או באמצעות כלי התקשורת השונים

מתן מענה לסוגיות רלוונטיות ועדכניות, במטרה לעזור לרגולטור לקדם מדיניות

סביבתית מבוססת מדע. ועדות המומחים פועלות באמצעות קידום שיתוף פעולה בין האקדמיה,

מכוני המחקר הממשלתיים, אנשי המקצוע במשרדי הממשלה וארגוני סביבה.

הוועדה המדעית לקידום שמורות ימיות בישראל פועלת לתיעדוף תחומי מחקר ואיסוף מידע, הפצת קולות קוראים, בחינת הצעות מחקר וליווי מחקרים זוכים. לצד מדענים ישראלים המכירים היטב את הזירה המקומית, פועלים בועדה גם מומחים בינלאומיים התורמים בנקודת מבט חדשה, משמרים אובייקטיביות ועוזרים לחבר את המאמץ המקומי להקשרים גלובאליים.

ZAVIT offers new and original content about science and the environment in Israel. Registered journalists enjoy full access to a diverse selection of unique content and can turn articles into their very own exclusive stories (including contact details of interviewees and other relevant information).

אתר זווית בחינוך מציע למורים ולמורות בישראל מערכי שיעור ופעילויות שונות בתחום המדע והסביבה המבוססות על מערכת הלימודים לחטיבת הביניים

סדרת הטלוויזיה "זורמים", היא פעילות משותפת של האגודה ושל ערוץ ניקלודאון, שמנגישה ידע מדעי וסביבתי על מצב הנחלים בישראל לקהל צעיר.

בחזונה של האגודה ידע מדעי בנושאי הסביבה בישראל משמש כבסיס איתן לתהליכי קבלת החלטות במישור הלאומי והמקומי. ידע זה צריך להיות זמין ונגיש לעובדי ציבור, לארגוניים אזרחיים לציבור הרחב ולהשתלב בקידום מדיניות סביבתית מושכלת לשיפור מצב הסביבה בישראל.

לעודד, לפתח ולהפיץ את מדעי איכות הסביבה והאקולוגיה בישראל ולחזק את מעמד הקהילה המדעית בזירה הציבורית.
להגביר את המודעות לסוגיות סביבתיות ולקדם את החינוך הסביבתי בקרב הציבור.
להביא ידע ותובנות מדעיות רלוונטיות בתחומי האקולוגיה ואיכות הסביבה בפני מקבלי החלטות בעלי עניין, לטובת החברה ולשיפור מצב הסביבה בישראל ואזור.
לפתח את הממשקים ההדדיים שבין הקהילה המדעית לבין גופים ורשויות האמונים על קבלת החלטות לטובת קידום מדיניות סביבתית מתקדמת המתאימה למאה ה21 במדינת ישראל
40 שנות פעילות

האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה מקיימת פעילות רצופה במשך כ-40 שנה, במהלכן קיימה עשרות כנסים, פרסמה אלפי מחקרים, ותרמה רבות להכרה וליוקרה של תחומי המדעים הללו. לאגודה חשיבות ויוקרה לאומיים ועולמיים שמקורם בגודלה, בחשיבות המחקרים המוצגים בה ובתחום הרחב שבחרי האגודה עוסקים בהם. לאורך השנים נעה האגודה בין רצון להשפיע על סדר היום הציבורי ועל קביעת מדיניות וזאת על ידי הבעת עמדות בסוגיות סביבתיות, ובין מדיניות שלפיה אין לקבוע ולפרסם עמדות כאגודה, מתוך רצון לשמר מגוון דעות כמקובל באקדמיה.

שקד שפי כהן
מנכ"לית שותפה

בעלת תואר שני בשינוי חברתי בר קיימא מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, אחראית על שותפויות, פיתוח משאבים וגיוס כספים.

ד״ר רז תמיר
מנכ"ל שותף

בעל דוקטורט במדעי החיים מטעם אוניברסיטת תל-אביב. היה עמית ממשק במשרד להגנת הסביבה. מתמקד בשילוב בין מדע יישומי למדיניות ציבורית.

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

בעל תואר ראשון בגיאולוגיה ואיכות סביבה ותואר שני במדיניות ציבורית, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. ניהל פרויקטים של חברה וסביבה בארגוני סביבה שונים.

דקלה גיש
מנהלת זווית בחינוך

בעלת תואר שני בהוראת המדעים ממכון ויצמן. מורה ורכזת מדעים וביולוגיה בבית-ספר עירוני ה' בחיפה.

ד"ר אנה הלס
מנהלת מדעית

בעלת תואר ראשון בביולוגיה מהטכניון ותואר דוקטור בזואולוגיה במסלול הישיר מאוניברסיטת תל אביב. שימשה כעמיתת ממשק במשרד להגנת הסביבה וניהלה את מחלקת איכות הסביבה בעיריית יקנעם.

עדי ויינברגר
עורכת ראשית, זווית – סוכנות הידיעות למדע ולסביבה

בעלת תואר ראשון במדעי הים מהמרכז האקדמי רופין ותואר שני בזואולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. כתבה וערכה, בין היתר, עבור מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל ואתר רשות הטבע והגנים.

נגהת כלב-דרור
מנהלת משרד

בעלת תואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מאוניברסיטת ת"א, ותואר שני בקרימינולוגיה מאוניברסיטת בר אילן. עשתה תעודה בהנהלת חשבונות וחשבות שכר. התנדבה עם נוער בסיכון.

עו"ד עדי רענן רון
מנהלת תוכנית ממשק

בעלת תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית ותואר שני בלימודי סביבה וקיימות מאוניברסיטת תל אביב, שניהם בהצטיינות. בעלת ניסיון עשיר בתפקידי ניהול וייעוץ משפטי בתחומי איכות הסביבה והאנרגיה המתחדשת.

הילה גיל
מנהלת פרוייקטים

בעלת תואר ראשון במדעי הצמח בחקלאות ושמירת שטחים פתוחים, ותואר שני באקופיזיולוגיה. אקולוגית ואגרונומית המתמחה בשמירת טבע ובחקלאות סביבתית, עם ניסיון עשיר בניהול סקרים אקולוגיים, הובלת פרויקטים סביבתיים, פיתוח יוזמות קהילתיות, ועיצוב מדיניות סביבתית והטמעתה.

ד"ר יהלה רינה דור
חוקרת בלשכה המדעית

בעלת תואר ראשון בביולגיה מטעם הטכניון. בעלת דוקטורט במדעי החיים מטעם אוניברסיטת תל אביב, בתחום ביולוגיה ימית ומיקרוביולוגיה.

אלת חג'ג'
רכזת תפעול והפקה
נטע לנצמן מכנס
מנהלת שיווק ומיון, תוכנית ממשק
לוס אוריה מיטלמן
מנהלת קהילה ורשת בוגרים, תוכנית ממשק

בעלת תואר ראשון במדיה ואמנות בהצטיינות, ותואר שני בלימודי סביבה מאוניברסיטת תל אביב. חקרה את הקשר בין קיימות ואושר ופיתחה מודל יישומי שמקדם התנהגות סביבתית ורחווה נפשית. אשת קהילות, מומחית בהעברת מסרים, יוצרת תוכן לקידום מטרות סביבתיות, מרצה ומנחה.

יעל מסלטון
עורכת משנה, זווית – סוכנות הידיעות למדע ולסביבה

בעלת תואר ראשון במדעי כדור הארץ וסביבה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. ב-10 השנים האחרונות עוסקת, בין היתר, בהנגשת ידע מדעי לציבור הרחב.

נועה סופי ווגמן
מנהלת פרויקטים וקשרי שותפים

בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ואמנויות. מתמחה בניהול תהליכים מורכבים, ריבוי ממשקים ופיתוח שיתופי פעולה עם גופים אקדמיים, ציבוריים ועסקיים. מובילה יוזמות להנגשת ידע מדעי סביבתי ולחיזוק החיבור בין קהילה, אנשי מקצוע ומקבלי החלטות בנושאי סביבה ואקלים.

קרן עמיחי
מנהלת פורום מדעניות ומדעני האקלים

בעלת תואר ראשון בפילוסופיה ומשפטים ותואר שני במשפטים. בעלת ניסיון בניהול פורומים העוסקים בשינוי מדיניות בנושאי האקלים.

ד"ר עזרי עמרם
מנהל צוותי משימה, תוכנית ממשק

בעל דוקטורט באנתרופולוגיה ותואר שני במדיניות ציבורית. מומחה בהיבטים החברתיים והתרבותיים של אוכל ואכילה. היה עמית ממשק במשרד האנרגיה ועבד לאחר מכן במשרד הכלכלה.

ד"ר בני פירסט
מנהל ההכשרה של תכנית ממשק

מתכנן עירוני, חוקר ויועץ סביבה וקיימות. עמית הוראה באוניברסיטה העברית, בטכניון ובמרכז האקדמי רופין. לשעבר מנהל תחום תכנון במשרד להגנת הסביבה ונציג המשרד בוועדות התכנון הארציות.

ענבר קמחי-אנגרט
עורכת לשון

בעלת תואר ראשון ושני מחקרי בלשון עברית מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שניהם בהצטיינות. מתמחה בעריכה בתחום מדעי הסביבה ועובדת עם גופים ירוקים מרכזיים

פרופ' יונתן בלמקר
יו"ר
פרופ' אהרון צ'חנובר
חבר כבוד
ד"ר קרן אגאי-שי
ד"ר אבנר גרוס
עדי דישון
ד"ר נועם יוסף
ד"ר עדי לוי
פרופ' רון מילוא
רם עמר
ניר פפאי
ד"ר אורית רותם
ד"ר אורי שרון
ד"ר יוסי בורכוב
ועדת ביקורת
ד"ר אודי קלינר
ועדת ביקורת

מסמכי ניהול העמותה

בקרוב יועלו לעמוד זה מסמכים הקשורים לניהולה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.

16-09-2025
קירור המרחב הציבורי בערים – ארגז כלים

רשויות מקומיות בכל העולם מתמודדות עם תופעת אי החום העירוני, ועם השלכותיה על אופן התנועה והתפקוד בערים: תושבים מעדיפים לנוע ברכבים פרטיים במקום ללכת ברגל, לרכוב על אופניים או לנסוע בתחבורה ציבורית. העדפה זו מטילה עומס על תשתיות התחבורה בעיר, ובנוסף פוגעת כלכלית ביכולת העיר לתחזק עסקים מקומיים הנשענים על תנועה רגלית להכנסה. עומס החום עלול אף להיות קטלני, במיוחד עבור אוכלוסיות בסיכון.
נכון לכתיבת מסמך זה, קיימים שני אפיקים מרכזיים להתמודדות עם החום העירוני: הראשון מבוסס על החלטות ורגולציות ממשלתיות, והשני באמצעות מדריכים מקצועיים ופרקטיים בשטח. שני אפיקים אלה, גם אם תורמים למאמץ הכולל, מפילים מעמסה נוספת על גבי הרשויות המקומיות – עליהן לחבר בין הרגולציות ארוכות הטווח ורחבות היריעה אך הדלות בפרטים, לבין ההנחיות הפרקטיות המדויקות המופיעות במדריכים המקצועיים.
על מנת לגשר את הפער הזה, נכתב מסמך זה ככלי עבודה שמטרתו לסייע בבניית מדיניות קירור עירונית וכן בגיבוש הפעולות לתוכניות העבודה למימוש מיטבי. 
הכלי, בגרסת WORD, מונגש ברמה המירבית, עם יכולת לבצע העתק-הדבק מן המסמך היישר לקובץ המדיניות המקומי, ובכך לחסוך זמן עבור המשתמשים בו.


08-09-2025
עוני באנרגיה בקרב אוכלוסיות פגיעות בישראל – מיפוי, דרכי התמודדות ודרכי פעולה

עוני באנרגיה הוא תופעה בעלת ביטויים רבים ומגוונים. דוח זה מציע לבחון את התופעה בהקשרים חברתיים רחבים, מתוך הבנה שהיא מתעצבת בהתאם להקשרים אלו. העיסוק בעוני באנרגיה בישראל חיוני לנוכח שינויי אקלים, המאופיינים בתדירות גבוהה יותר של גלי חום וגלי קור, ובשל משבר הדיור והעלייה העקבית של יוקר המחיה. מגמות אלו מחריפות את הפְּגִיעוּת של אוכלוסיות מוחלשות.
הדוח הנוכחי מתמקד בהיבטים החברתיים של התופעה, בעיקר ביחס לאוכלוסיות שפְּגִיעוֹת לעוני באנרגיה. 
האוכלוסיות העיקריות שדוח זה מתייחס אליהן הן אוכלוסיית הגיל השלישי ואזרחים ערבים בכלל ובדואים בפרט. בהסתמך על ספרות מחקרית ומסמכי מדיניות, סקירת מקרי בוחן מהעולם ושיחות עם אנשי מקצוע ונשות מקצוע גובשו המלצות לצעדים לצמצום עוני באנרגיה, המתאימים למאפיינים החברתיים של האוכלוסיות הפגיעות בישראל.
מעבודת המחקר עלו הדגשים שלהלן:
עוני באנרגיה אינו מוגבל לאנשים בעוני, האוכלוסייה הפגיעה הינה הטרוגנית, יש להכיר בפגיעוּת מצטברת בקרב האוכלסיות הפגיעות, הפתרונות צריכים להיות מערכתיים, רב-ממדיים ולטווח הארוך, על ידי הסתמכות על מנגנונים ארגוניים קיימים ויצירת שיתופי פעולה בין-ארגוניים ופיתוח פתרונות המעניקים משאבי התמודדות לאוכלוסיות הפגיעות. 
ציטוט מומלץ: פוקס, א. וא. הלס. 2025. עוני באנרגיה בקרב אוכלוסיות פגיעות בישראל – מיפוי, דרכי התמודדות ודרכי פעולה. האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה וקרן היינריך בל.

06-01-2025
חקלאות מחדשת בישראל מצב קיים והצעות לקידום התחום

לממשק החקלאי הקונבנציונלי בישראל, כמו במרבית המדינות בעולם, יש השלכות סביבתיות חמורות במגוון תחומים, לרבות פגיעה במגוון הביולוגי – ובעיקר בחסרי חוליות – בעקבות שימוש בחומרי הדברה, סחיפת קרקע, זיהום מקורות מים בחומרי דישון ועוד. בשנים האחרונות מתפתחות ומשתכללות גישות שונות, חלקן ותיקות, שמיועדות לשמר את החקלאות כמערכת יצרנית-כלכלית לייצור מזון ומצד שני למזער את הפגיעה הסביבתית הנגרמת כתוצאה מתהליכי העיבוד החקלאי. בעבודה זו ממופה המצב בישראל, מתוארות ההשפעות השליליות של כמה מענפי החקלאות ויש התייחסות כיצד אפשר להפחית השפעות אלה ולשפר את המצב.

פרקי הדו"ח דנים במצב העניינים הקיים בהקשר של פרקטיקות חקלאיות, לרבות סוגיות של ניטור ורגולציה, מחקר ופיתוח ומערכות הפצת הידע. לבסוף מוצעים צעדים מוחשיים לקידום היישום של חקלאות מחדשת בכל אחד מהתחומים הנידונים. דגש מיוחד מושם על פערי ידע מדעיים-מקצועיים ועל מערכת ההטמעה וההדרכה, מתוך הבנה שכל שינוי מתחיל בידע, הן הקיים והן זה שיש לפתח. במילים אחרות, שינוי משמעותי יושג רק כאשר הידע הקיים והידע החדש יונגשו לחקלאים ויוטמעו בפעילותם, בעיקר באמצעות מערכות ההדרכה החקלאית

 


{{activeTax.name}}
הודעות: {{activeTax.count}}

לא נמצאו תוצאות
כל המודעות הינן באחריותם של המפרסמים בלבד. אין האגודה נושאת באחריות כלשהי לגבי תוכן המודעה, תוקפה, נכונותה, או ביחס לעדכון המודעה

הצטרפות לאגודה

מקור עוצמתה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה הוא בראש ובראשונה בחבריה. בין החברים נמנים אנשי מדע מהמובילים במחקר המדעי סביבתי-אקולוגי בישראל, נציגים בכירים במשרדי ממשלה ומוסדות ציבור המשפיעים על קבלת החלטות בעלות השלכות סביבתיות וכן אנשי מקצוע מיומנים שבעבודתם בחברות פרטיות או בעמותות מביאים לידי יישום ידע וניסיון רחב או שימוש בטכנולוגיות נקיות שפותחו במוסדות האקדמיים בארץ.

הצטרפותך כחבר/ה לאגודה תאפשר תמיכה בפעילות האגודה המכוונת לחזק את מעמדה של הקהילה המדעית בשיח הציבורי-סביבתי ואת הקשרים שבין הקהילה המדעית, הציבור ומקבלי החלטות בתחום של מדיניות סביבתית.

יצירת קשר

הודעתך נשלחה בהצלחה