איריס אביעזר, אלה ברנד לוי, זהר ברמן, נעמה ולד
בשנים האחרונות גוברת ההכרה כי ההתמודדות עם משבר האקלים דורשת נקיטת פעולות מיידיות ונרחבות לצמצום פליטות גזי החממה. הצורך בהפחתת פליטות הביא לשינוי חשיבה על המבנה הרצוי למשק האנרגיה – ממערכת ריכוזית ובזבזנית המבוססת על דלקים פוסיליים, לרשת מקיימת, יעילה, מבוזרת ומרובת שחקנים המבוססת על אנרגיות מתחדשות. התחייבות הממשלה לייצור אנרגיות מתחדשות בהיקף משמעותי מחד, והצורך לשמור על שטחים פתוחים מאידך, מחדדים את הצורך לניצול מרבי של שטחים מופרים עם זאת, כיום משאב השטחים המבונים אינו מנוצל כהלכה עבור ייצור אנרגיה – ויש בכך חסם מרכזי למימוש יעדי הממשלה.
עבודה זו היא צעד ראשון בהנכחת הנושא בשיח הישראלי ובקרב השחקנים השונים שעוסקים במשק האנרגיה בישראל. זאת בראש ובראשונה על ידי סקירה של התחום בעולם ובארץ, פירוט החסמים בישראל והצעות לצעדי מדיניות להסרת חסמים אלה. אנו מקוות שהעבודה תשמש בסיס להמשך מחקר המעמיק בחסמים השונים ותוך ליווי ובחינה של מיזמי אנרגיה קהילתית המתהווים בארץ. נכון להיום, לא ברור אילו מודלים של אנרגיה קהילתית ייקלטו היטב בישראל ולכן יש אי-ודאות לגבי הצעדים המדויקים הדרושים על מנת לקדמה.
