בן בלק
חבל הנגב המערבי מתאפיין בשטחים טבעיים בעלי ערך חברתי, כלכלי, סביבתי ונופי גבוה במיוחד. אף על פי כן, מערכותיו האקולוגיות מאוימות מזה מספר שנים על ידי גורמים שונים – לחצי הפיתוח באזור, התרחבות השטחים החקלאיים והמרת שטחי גידולי שדה רבים למטעים מגודרים, וכן העלייה המשמעותית בתדירותן של שרפות. בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" החבל צפוי לעמוד במרכזן של פעולות שיקום ופיתוח נרחבות, ובכללן תוספות בנייה, הגדלת יכולות ייצור ואגירת אנרגיה, הרחבת תשתיות ועוד. הפעולות הללו נחוצות, אך הן מעלות חשש לפגיעה נוספת ובלתי הפיכה בשטחים הפתוחים באזור.
נושא השימור והשיקום של השטחים הפתוחים איננו מקבל דגש מספק בעבודתה של מנהלת תקומה עד כה. מטרתו הראשונה של מסמך זה היא לשטוח את הטיעונים המרכזיים בדבר הצורך בשמירה על השטחים הפתוחים בחבל, ובראשם את היות השטחים הללו מרכיב מרכזי בזהותן, בתחושת השייכות, ובצביונן התרבותי של קהילותיו המגוונות. מטרה נוספת היא לנסח מספר עקרונות כלליים שמאמצי השיקום והפיתוח בחבל הנגב המערבי צריכים לפעול לאורם כדי למזער את הפגיעה בשטחים הפתוחים.
