ועדות מומחים

מתן מענה לסוגיות רלוונטיות ועדכניות, במטרה לעזור לרגולטור לקדם מדיניות סביבתית מבוססת מדע. ועדות המומחים פועלות באמצעות קידום שיתוף פעולה בין האקדמיה, מכוני המחקר הממשלתיים, אנשי המקצוע במשרדי הממשלה וארגוני סביבה.


עדכונים אחרונים מן הועדות

שילוב יעדים ומדדים לחקלאות מקיימת במסגרת תמיכות ישירות לחקלאות

במקביל לאספקת מזון ומוצרים אחרים, יש לממשקים חקלאיים השפעה משמעותית על שירותי מערכת שונים, כמו המגוון הביולוגי, שימור קרקע, ערכים נופיים ותרבותיים וכדומה. השפעה זו יכולה להיות שלילית או חיובית ברמות שונות – חקלאות שאינה מתחשבת בסביבה ואינה מקיימת תגרום לנזקים הגדולים ביותר. מאחר שלשירותי מערכת שנפגעים מחקלאות שאינה מקיימת אין בדרך כלל שוק פעיל, וסובסידיות יכולות לתמוך באינטנסיפיקציה חקלאית על חשבון שירותי מערכת, חיוני לשלב כלים מתאימים שיביאו בחשבון את ההשלכות הסביבתיות והתזונתיות במסגרת ניהול החקלאות והתמיכה בה.

משרד האוצר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר וארגוני החקלאים דנים עתה בתמיכות ישירות לחקלאות, בהתאם להמלצת ה-OECD להקטין את התמיכה בחקלאות באמצעות תמיכות עקיפות (כגון הגנה מכסית או מכסות ייצור), ולעבור לשיטות תמיכה ישירות שאינן מעוותות את הסחר או עלולות לגרום לעליית מחירים לצרכנים. מטרת ועדת המומחים היא בחינת הדרכים המומלצות לקידום ולשילוב של יעדי חקלאות מקיימת בתחומי הסביבה והתזונה במסגרת מנגנון עתידי של תמיכות ישירות בחקלאות בישראל.

 

צוות מומחים בנושא חקלאות תומכת סביבה

האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה ומכון דש"א הקימו צוות מומחים ובעלי עניין בתחום האקולוגיה ושמירת הטבע לעסוק בנושא 'חקלאות תומכת סביבה' ('Wildlife-friendly farming'). מטרת הצוות לקדם, בעזרת ושיתוף החקלאים, שימור מרבי של תהליכים אקולוגיים, הגנה על מינים מקומיים וייחודיים ותמיכה במגוון מינים טבעיים במרחבי שדות חקלאיים, ללא פגיעה בקיום חקלאות מיטבית. כינוס צוות המומחים מסתמך על עבודות מדעיות ומחקרים יישומיים ברחבי העולם המראים בבירור כי פעילויות משותפות, המתחשבות הן בחקלאות והן בסביבה, מיטיבות עם שני תחומים אלו תוך הגדלת השימור הטבעי והייצור החקלאי כאחד.

הצוות פועל כפורום אקדמי ומחקרי, שמטרתו לחבר חוקרים פעילים בתחום, אנשי מקצוע מהממשלה וחקלאים. הפורום מרכז מידע על פעולות ומחקרים אגרו-אקולוגיים בארץ, מהווה פלטפורמה לעבודה משותפת ולהנגשת ידע לחוקרים, קובעי מדיניות והציבור הרחב.

הצוות יערוך פגישות תקופתיות לאורך שנה, שבסופה ירוכזו המלצותיו במסמך שיאפשר יישום על ידי קובעי מדיניות.

 

זיהום אור וצמצומו – רקע מדעי, תמונת מצב ודרכי פעולה אפשריות

דו"ח הועדה נמצא בהדפסה

 

ועדת המומחים המליצה על שורת פעולות למניעת זיהום אור ולצמצומו:
על מדינת ישראל להפנים את הצורך בתכנון מסודר של נושא התאורה כדי לצמצם את זיהום האור באופן כללי ולמנוע אותו במקומות רגישים. על הממשלה לערוך שינויים מהותיים בנושא התאורה בהתאם להמלצות להלן, ויש צורך בקביעת תקופת מעבר שלאחריה התאורה בישראל תהיה תאורה מתוכננת בהתאם לתקנים קיימים ולקווים המנחים במסמך זה.

1. יש להכיר בזיהום אור כמפגע סביבתי המחייב נקיטת צעדי אסדרה (רגולציה) למזעורו, בראש ובראשונה על ידי המשרד להגנת הסביבה משרד הבריאות
ומערכת התכנון בישראל.
2. יש להעלות את המודעות לנושא זיהום האור בקרב הציבור ובקרב מקבלי החלטות.
3. על גופי השלטון והתכנון, צה"ל, גופי תשתית ורישיונות עסק (לרבות רישוי לאירועים ארעיים בשטחים הפתוחים) לחייב תכנון תאורה על פי תקנים.
4. יש לשפר תקנים הדורשים שיפור (למשל עדכון ת"י 13201) ולהשלים במהרה תקנים חסרים.
5. בעת תכנון תאורה יש לנקוט אמצעים שיבטיחו שהאור יאיר במקום ובזמן המתאימים ולמטרה שלשמה הוא מיועד. אמצעים אלה כוללים פרמטרים טכניים של גוף התאורה והנורה המאושרים על ידי יצרן גוף התאורה, מיקום גוף התאורה במרחב וכוונונו, וכן שעות התאורה ומִשכה. בתוך כך יש:

א. למנוע במידת האפשר זיהום אור באזורים רגישים (שמורות טבע, שטחים פתוחים, אזורי מגורים) ובזמנים שבהם הכרחי שיהיה חשוך (שעות הלילה).
ב. למנוע זהירת רקיע על ידי מניעת פליטת אור ישירות אל קו האופק או מעליו.
ג. למנוע פיזור אור מחוץ לאזור שהוא מיועד אליו (פלישת אור).
ד. למנוע סִנווּר הנגרם מאור עודף, בעוצמה רבה מדי או שאינו ממוקם במקום הנכון.

6. יש לצמצם בלילה את השימוש באור לבן שעוצמתו בתחום אורך גל קצר (440 – 480 ננומטר) רבה, ושפוגע בטבע ובאדם.
7. מומלץ כי המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים יקיימו מערך לניטור זיהום אור בשטחים הפתוחים ובשמורות הטבע, שיוודא עמידה בהמלצות מסמך זה. כמו כן, מומלץ כי יתבצע ניטור תאורה באתרי טבע ובפארקים עירוניים.
8. יש לעגן את נושא תכנון התאורה וזיהום האור בקורסים אקדמיים בפקולטות המתאימות ולקדם תכנית לימודים ייעודית ללימודי המשך בתחום התאורה (תואר שני).
9. יש להקים מערך להכשרה מתאימה לעוסקים בתכנון תאורה, בביצוע ובפיקוח (מעבדות, מפקחים, המוסד לגיהות, המשרד להגנת הסביבה).
10. יש להעמיק את הידע והמחקר בתחום זיהום האור, השפעותיו על האדם ועל מערכות אקולוגיות.

העשרת אוכלוסיות דגים בים התיכון (בעבודה)

ועדת המומחים תדון ברעיון העשרת אוכלוסיות דגים בים התיכון והתאמתו למערכת האקולוגית, החברתית והכלכלית בישראל.

הועדה התכנסה לסדנה ב-15 בדצמבר 2016. במסגרת הסדנה נערך דיון בסוגיות סביבתיות, ניהוליות, כלכליות בריאותיות המפורטות בסיכום שולחנות עגולים בנושא העשרת אוכלוסיות דגים.

הוועדה תדון בשאלות כמו:

  • האם כדאי להעשיר אוכלוסיות דגים בים התיכון? כיצד נקבע זאת?
  • מהן ההשלכות הסביבתיות/אקולוגיות של פרויקט שכזה?
  • מהן העלויות?
  • מהן האלטרנטיבות להעשרת אוכלוסיות דגים ומה יתרונותיהן וחסרונותיהן?
  • מהם הסיכונים בהעשרת אוכלוסיות בר בדגים מהשבי?

 

 

 

 

 

התייעצות מומחים בנושא עמידות לאנטיביוטיקה במי קולחים

להלן סיכום המסקנות :

 

  • קולחים עלולים להכיל חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה וגנים לעמידות
    לאנטיביוטיקה.
  • בישראל נעשה שימוש נרחב בקולחים להשקיה בחקלאות.
  • אי-אפשר לקבוע שעמידות לאנטיביוטיקה בקולחים מהווה סיכון בריאותי או
    סביבתי.
  • ההמלצה היא להמשיך במדיניות של שימוש מושכל באנטיביוטיקה והפחתה
    בשימוש במקור.
  • הוחלט שיש להמשיך ולקדם את בירור סוגיית העמידות לאנטיביוטיקה
    בקולחים. זאת באמצעות הקמת קבוצת עבודה, המשך מחקר, הקמת מאגרי
    נתונים של השקיה ותחלואה, פיתוח שיטות ניטור וניתוח חיידקים עמידים
    לאנטיביוטיקה וגנים לעמידות והמשך פיתוח אמצעים טכנולוגים לצמצום
    עמידות לאנטיביוטיקה בקולחים.

טבלאות הגידוד בישראל – תמונת מצב, חשיבות סביבתית ודרכי פעולה אפשריות לשיקום טרם היעלמותן

  • טבלאות הגידוד הן שוניות סלעיות שטוחות הנוצרות בגובה פני הים בקרבת החוף.
    הטבלאות מהוות בית גידול חשוב, מגוון ועשיר לחופי ישראל. זוהי מערכת אקולוגית
    מורכבת בעלת תועלות רבות לטבע ולאדם.
  • חילזון הצינוריר הוא מין המהנדס את סביבתו על ידי בניית כרכוב לטבלת הגידוד
    ועיבויה. לצינוריר תפקיד חיוני בבניית שלד פיזי למערכת האקולוגית החשובה
    של טבלאות הגידוד.
  • הצינוריר הולך ונעלם, איננו יודעים מדוע.
  • יש לנסות ולהבין מדוע הצינוריר נעלם והאם אפשר לשקם ולאושש את אוכלוסייתו
    על-ידי גרעיני רבייה, ואם כן – כיצד לעשות זאת.
  • כדי להתכונן לאפשרות שהמין ייעלם למרות מאמצי השיקום שלנו, ועדת המומחים
    הגיעה למסקנה שיש צורך בבחינת צעדים אקטיביים לשיקום בית הגידול הסלעי
    של החילזון, כולל שימוש באמצעים הנדסיים.
  • יש להשקיע בהשלמת פערי ידע ובבחינת אמצעי שיקום ושימור בית הגידול
    של החילזון.
  • מומלץ לערוך מעקב סדור ותדיר אחר אוכלוסיית הצינוריריים בכל מקום בו הם
    נמצאים, זאת בשילוב רשות הטבע והגנים, גופי מחקר ממשלתיים ואקדמים
    ותכנית הניטור הלאומית.

העשרה בנוטריינטים בחופי הים התיכון בישראל

העתרה (אוטרופיקציה, העשרת יתר בנוטריינטים) היא תהליך שמתחיל בהעשרת מים בחומרי דשן, בעיקר נגזרות של חנקן ו/או זרחן. העשרת היתר גורמת לעלייה בקצב הגדילה, ביצרנות הראשונית ובביומסה של האצות (פריחת אצות), לגידול בביומסה הכללית הגורר שינוי בשיווי המשקל הקיים בין אורגניזמים ואף לפגיעה באיכות המים ובאיכות הסדימנט. תהליך זה יכול להוביל בסופו של דבר לפגיעה בבריאות המערכת האקולוגית או לפגיעה ביכולתה לספק את שירותי המערכת (השפעה על חדירות האור, עכירות המים וכמויות חמצן במים ובסדימנט).
למרות שיפור ניכר בשנים האחרונות ברמת הזיהום המגיע לים בישראל, העשרת היתר ממקורות יבשתיים וימיים היא עדיין גורם משמעותי התורם לו. הטיפול בבעיה מתחיל במענה על שאלות רבות בנושא זה. למשל, כיצד מודדים העתרה, כיצד משפיעה העתרה על המערכות האקולוגיות בחופי ישראל, האם זו אכן בעיה ובאילו סקלות מרחביות יראו תוצאותיה של העתרה.

כדי להעניק לרגולטור כלים מדעיים שיסייעו בהתמודדות עם סוגיות הנוגעות להעתרה, ערכה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה סדנת מומחים בנושא העתרה בים התיכון.

כריית חול ימי

האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה (ע"ר) הקימה וועדת מומחים אשר יחד עם אנשי ממשלה דנה בסוגית כריית חול ימי והשפעתה על הסביבה. מטרות הוועדה הינן לפרוש בפני מקבלי ההחלטות את הידע המדעי העדכני ביותר מהעולם והארץ כך שיוכלו לקבל החלטות מבוססות מדע, וכן להתריע על פערי ידע קריטיים לקבלת החלטות מושכלת. בנוסף, הוועדה מהווה דרך לחיבור בלתי אמצעי בין מדענים למקבלי החלטות לשיפור עתידי של השיח בין המגזרים.

בוועדת החול הימי חברים מעל 30 מדענים, אנשי מקצוע וקובעי מדיניות המגיעים מהאקדמיה, ארגונים חברתיים, מכוני מחקר ומשרדים ממשלתיים. הועדה התכנסה מספר פעמים וחיברה שישה דוחות בנושא כריית חול ימי (דו"ח מסכם + חמישה נספחים).

חוות דעת להסכם פריז 2015 להפחתת פליטות גזי חממה והיערכות לשינויי אקלים

ב 9.11.2016 הוצגה חוות הדעת בוועדת המשנה לוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת

 

האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה מברכת את ממשלת ישראל על כוונתה להפחית את פליטות הפחמן של ישראל ולתרום את חלקה של ישראל בהקטנת שינויי האקלים העולמיים. האגודה מקווה כי מדינת ישראל תחתום על הסכם פריס, כפי שהתחייבה, ולאחר מכן תאשררו.

עם זאת ועל סמך פרסום החלטת הממשלה 542 מספטמבר 2015, ולמרות שניכר כי משרדי הממשלה השונים השקיעו מאמצים בסקירה מעמיקה של הצרכים והיכולות והציעו תוכנית לאומית מקיפה להפחתת פליטות, יש לדעתנו להתייחס למספר היבטים עקרוניים ומרכזיים הדורשים תשומת לב וקידום המפורטים במסמך להלן:

  1. בבקרה ופיקוח יש צורך בהקמת מנגנונים מסודרים
  2. התחייבויות המדינה להפחתת פליטת גזי חממה קטנות ויש לשקול הגדלתן.
  3. יש להיערך בדחיפות לשינויי אקלים והשפעתם על המדינה
  4. שינויי האקלים הם הזדמנות כלכלית ומדעית שיש למנפה לתועלת המדינה
  5. יש להשקיע בחינוך, הסברה, העלאת המודעות והתמיכה הציבורית