ועדות מומחים

מתן מענה לסוגיות רלוונטיות ועדכניות, במטרה לעזור לרגולטור לקדם מדיניות סביבתית מבוססת מדע. ועדות המומחים פועלות באמצעות קידום שיתוף פעולה בין האקדמיה, מכוני המחקר הממשלתיים, אנשי המקצוע במשרדי הממשלה וארגוני סביבה.


עדכונים אחרונים מן הועדות

איסוף דגיגי קיפון משפכי נחלים

חקלאות מים המבוססת על תפיסה מהבר (capture based aquaculture), מתאפיינת באיסוף דגיגים או דגים צעירים וגידולם בשבי עד לגודל מסחרי. על פי אומדנים רב-שנתיים, בישראל נאספים מדי שנה כ- 8–10 מיליון דגיגי קיפון מנחלי החוף במהלך חודשי החורף בעיקר לטובת גידולם במדגה. לצד ההתקדמות במחקר שהובילה לגידול של מאות אלפי דגיגים בשנה מהמין קיפון בורי במכוני הרבייה, תדירות ההצלחות עדיין אינה מספקת בגלל חוסר עקביות בשיעור ההפריה ומחלת ה- VNN שפוגעת בדגיגים. הסתמכות המדגה על איסוף דגיגים מהבר היא שלב ביניים בלבד, אך אם יופסק כיום האיסוף מהטבע באופן מיידי, הוא יוחלף בעיקר ביבוא, תוך פגיעה בטבע במדינות המקור וסיכון בתי הגידול הלחים בישראל. עקב ריבוי עקות בנחלי החוף של ישראל לא ניתן להעריך ולכמת באופן מדויק את מידת ההשפעה של איסוף דגיגי הקיפון על המערכת האקולוגית של שפכי הנחלים.
ועדת המומחים המליצה:

  1. ליצור מתווה מוגבל בזמן, שיוגדר כתקופת מעבר בין התבססות המדגה על איסוף מהטבע לריבוי וגידול במכוני רבייה, כדי לצמצם ככל האפשר את המִדרָך האקולוגי (ecological footprint) של פעולת איסוף הדגיגים. עד אז יש לבצע את איסוף הדגיגים מהטבע בתיאום מלא עם הגורמים האמונים על שמירת הטבע בישראל ובהדרכתם, וזאת בכפוף לקבלת היתר ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
  2. להתחיל באופן מיידי בניטור ארוך טווח של אוכלוסיות הדגים בנחלי החוף וליצור בסיס מידע רב-שנתי שיכלול את הנתונים הללו בצירוף נתונים על אוכלוסיות הקיפונים בים. סגירת פערי הידע תאפשר לגבש המלצות לדיג בר-קיימא.
  3. לאתר מקורות מימון ולהשקיע מאמץ מחקרי ממוקד ותחום בזמן כדי למצוא את הנוגדן לווירוס ה- VNN אצל המין קיפון בורי ולפתח בהקדם חיסון אפקטיבי.
  4.  ליצור מתווה תמיכה ממשלתי שיבטיח מראש את רכישת כל הדגיגים שיגודלו, ללא קשר לביקוש בשוק באותה העת. זאת על מנת לאפשר ביסוס פרוטוקול גידול יציב ובמכוני הרבייה ולפתח יכולת לאספקת דגיגים לאורך כל השנה.
  5. לסייע למכוני הרבייה בפיתוח שווקים עולמיים ליצוא דגיגי קיפון ישראליים.
  6. לשמר יכולת מובנית למתן רישיונות לאיסוף דגיגים מהבר במקרה של התרחשות קטסטרופה במכוני הרבייה במהלך תקופת המעבר, ובאופן מצומצם יותר גם לאחריה.

העשרת אוכלוסיות דגים בישראל- בחינת יישומיות כדאיות והשפעה סביבתית פוטנציאלית

העשרת אוכלוסיות דגה היא כלי שמטרתו העלאת שלל הדיג או עידוד אוכלוסיותיהם של מינים בסיכון או שניהם. במסגרת מיזם העשרת אוכלוסיות מוּשבים דגיגים שגודלו בשבי לבית גידול שהמין קיים בו באופן טבעי. ועדת המומחים המליצה:

  1. לשקול מהלך להעשרת אוכלוסיות דגה רק ככלי משלים שיתבצע לאחר בחינת הצלחת ניהול ממשק דיג בר-קיימא ואכרזת שמורות טבע ימיות נרחבות.
  2. לבחון העשרת אוכלוסיות ככלי עתידי בעל מטרות מגוונות, הכוללות שימור מינים, תרומה למשק הדיג וחיזוק אוכלוסיות של מינים בעלי השפעה רצויה על הסביבה האקולוגית.
  3.  לקדם ניטור רציף של מצב אוכלוסיות הדגה בכלל, ומחקר בסיסי בנושא העשרת אוכלוסיות בפרט. תוך דגש על הבנת מצב האוכלוסיות הנוכחי, תפוצתן והאיומים הקיימים עליהן, כדי לאפשר דיון עתידי בנושא.
  4. למקד מחקר מקדים למיזם העשרה בהיבטים הבאים: א. מצב אוכלוסייה מול כושר נשיאה צפוי. ב. איתור מינים בעלי פעילות אקולוגית חשובה או ייחודית בבתי הגידול.
  5. ללוות ביצוע מיזם העשרה בניטור האוכלוסיות כדי לזהות השפעה על המין המקומי, השפעות אקולוגיות לא רצויות על מינים אחרים ומעקב אחר האוכלוסייה המשוחררת להערכת הצלחת המיזם.
  6. לערוך סקר גנטי מקדים באוכלוסייה הטבעית של המין שייבחר למיזם, לקיים מעקב גנטי בגרעין הרבייה, ולוודא כי המבנה הגנטי של הדגיגים עומד ביעדים שהוגדרו מראש בהתאם לעקרונות 'הגישה האחראית' כדי לצמצם פגיעה אפשרית לאוכלוסייה הטבעית.
  7. לבצע סקר לזיהוי פתוגנים וטפילים באוכלוסיות טבעיות כולל במין המטרה, ולקחת בחשבון את עלות ההתמודדות עם פתוגנים במקרה של זיהום מערכת הגידול המסחרית לאחר העשרת גרעיני הרבייה בדגים מהבר.
  8. לקחת בחשבון כי כדאיותו הכלכלית של המיזם תלויה מאוד בעלות גידול הדגיגים. מינים שעדיין לא מתרבים ומגודלים במערכת מסחרית יצריכו השקעה ראשונית כבדה ועבורם ביצוע מיזם העשרה לא נראה סביר.

 

זיהום אור וצמצומו – רקע מדעי, תמונת מצב ודרכי פעולה אפשריות

ועדת המומחים המליצה על שורת פעולות למניעת זיהום אור ולצמצומו:

על מדינת ישראל להפנים את הצורך בתכנון מסודר של נושא התאורה כדי לצמצם את זיהום האור באופן כללי ולמנוע אותו במקומות רגישים. על הממשלה לערוך שינויים מהותיים בנושא התאורה בהתאם להמלצות להלן, ויש צורך בקביעת תקופת מעבר שלאחריה התאורה בישראל תהיה תאורה מתוכננת בהתאם לתקנים קיימים ולקווים המנחים במסמך זה.

1. יש להכיר בזיהום אור כמפגע סביבתי המחייב נקיטת צעדי אסדרה (רגולציה) למזעורו, בראש ובראשונה על ידי המשרד להגנת הסביבה משרד הבריאות
ומערכת התכנון בישראל.
2. יש להעלות את המודעות לנושא זיהום האור בקרב הציבור ובקרב מקבלי החלטות.
3. על גופי השלטון והתכנון, צה"ל, גופי תשתית ורישיונות עסק (לרבות רישוי לאירועים ארעיים בשטחים הפתוחים) לחייב תכנון תאורה על פי תקנים.
4. יש לשפר תקנים הדורשים שיפור (למשל עדכון ת"י 13201) ולהשלים במהרה תקנים חסרים.
5. בעת תכנון תאורה יש לנקוט אמצעים שיבטיחו שהאור יאיר במקום ובזמן המתאימים ולמטרה שלשמה הוא מיועד. אמצעים אלה כוללים פרמטרים טכניים של גוף התאורה והנורה המאושרים על ידי יצרן גוף התאורה, מיקום גוף התאורה במרחב וכוונונו, וכן שעות התאורה ומִשכה. בתוך כך יש:

א. למנוע במידת האפשר זיהום אור באזורים רגישים (שמורות טבע, שטחים פתוחים, אזורי מגורים) ובזמנים שבהם הכרחי שיהיה חשוך (שעות הלילה).
ב. למנוע זהירת רקיע על ידי מניעת פליטת אור ישירות אל קו האופק או מעליו.
ג. למנוע פיזור אור מחוץ לאזור שהוא מיועד אליו (פלישת אור).
ד. למנוע סִנווּר הנגרם מאור עודף, בעוצמה רבה מדי או שאינו ממוקם במקום הנכון.

6. יש לצמצם בלילה את השימוש באור לבן שעוצמתו בתחום אורך גל קצר (440 – 480 ננומטר) רבה, ושפוגע בטבע ובאדם.
7. מומלץ כי המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים יקיימו מערך לניטור זיהום אור בשטחים הפתוחים ובשמורות הטבע, שיוודא עמידה בהמלצות מסמך זה. כמו כן, מומלץ כי יתבצע ניטור תאורה באתרי טבע ובפארקים עירוניים.
8. יש לעגן את נושא תכנון התאורה וזיהום האור בקורסים אקדמיים בפקולטות המתאימות ולקדם תכנית לימודים ייעודית ללימודי המשך בתחום התאורה (תואר שני).
9. יש להקים מערך להכשרה מתאימה לעוסקים בתכנון תאורה, בביצוע ובפיקוח (מעבדות, מפקחים, המוסד לגיהות, המשרד להגנת הסביבה).
10. יש להעמיק את הידע והמחקר בתחום זיהום האור, השפעותיו על האדם ועל מערכות אקולוגיות.

צוות מומחים בנושא חקלאות תומכת סביבה

האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה ומכון דש"א הקימו צוות מומחים ובעלי עניין בתחום האקולוגיה ושמירת הטבע לעסוק בנושא 'חקלאות תומכת סביבה' ('Wildlife-friendly farming'). מטרת הצוות לקדם, בעזרת ושיתוף החקלאים, שימור מרבי של תהליכים אקולוגיים, הגנה על מינים מקומיים וייחודיים ותמיכה במגוון מינים טבעיים במרחבי שדות חקלאיים, ללא פגיעה בקיום חקלאות מיטבית. כינוס צוות המומחים מסתמך על עבודות מדעיות ומחקרים יישומיים ברחבי העולם המראים בבירור כי פעילויות משותפות, המתחשבות הן בחקלאות והן בסביבה, מיטיבות עם שני תחומים אלו תוך הגדלת השימור הטבעי והייצור החקלאי כאחד.

הצוות פועל כפורום אקדמי ומחקרי, שמטרתו לחבר חוקרים פעילים בתחום, אנשי מקצוע מהממשלה וחקלאים. הפורום מרכז מידע על פעולות ומחקרים אגרו-אקולוגיים בארץ, מהווה פלטפורמה לעבודה משותפת ולהנגשת ידע לחוקרים, קובעי מדיניות והציבור הרחב.

הצוות יערוך פגישות תקופתיות לאורך שנה, שבסופה ירוכזו המלצותיו במסמך שיאפשר יישום על ידי קובעי מדיניות.

 

התייעצות מומחים בנושא עמידות לאנטיביוטיקה במי קולחים

להלן סיכום המסקנות :

 

  • קולחים עלולים להכיל חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה וגנים לעמידות
    לאנטיביוטיקה.
  • בישראל נעשה שימוש נרחב בקולחים להשקיה בחקלאות.
  • אי-אפשר לקבוע שעמידות לאנטיביוטיקה בקולחים מהווה סיכון בריאותי או
    סביבתי.
  • ההמלצה היא להמשיך במדיניות של שימוש מושכל באנטיביוטיקה והפחתה
    בשימוש במקור.
  • הוחלט שיש להמשיך ולקדם את בירור סוגיית העמידות לאנטיביוטיקה
    בקולחים. זאת באמצעות הקמת קבוצת עבודה, המשך מחקר, הקמת מאגרי
    נתונים של השקיה ותחלואה, פיתוח שיטות ניטור וניתוח חיידקים עמידים
    לאנטיביוטיקה וגנים לעמידות והמשך פיתוח אמצעים טכנולוגים לצמצום
    עמידות לאנטיביוטיקה בקולחים.

שילוב יעדים ומדדים לחקלאות מקיימת במסגרת תמיכות ישירות לחקלאות

במקביל לאספקת מזון ומוצרים אחרים, יש לממשקים חקלאיים השפעה משמעותית על שירותי מערכת שונים, כמו המגוון הביולוגי, שימור קרקע, ערכים נופיים ותרבותיים וכדומה. השפעה זו יכולה להיות שלילית או חיובית ברמות שונות – חקלאות שאינה מתחשבת בסביבה ואינה מקיימת תגרום לנזקים הגדולים ביותר. מאחר שלשירותי מערכת שנפגעים מחקלאות שאינה מקיימת אין בדרך כלל שוק פעיל, וסובסידיות יכולות לתמוך באינטנסיפיקציה חקלאית על חשבון שירותי מערכת, חיוני לשלב כלים מתאימים שיביאו בחשבון את ההשלכות הסביבתיות והתזונתיות במסגרת ניהול החקלאות והתמיכה בה.

משרד האוצר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר וארגוני החקלאים דנים עתה בתמיכות ישירות לחקלאות, בהתאם להמלצת ה-OECD להקטין את התמיכה בחקלאות באמצעות תמיכות עקיפות (כגון הגנה מכסית או מכסות ייצור), ולעבור לשיטות תמיכה ישירות שאינן מעוותות את הסחר או עלולות לגרום לעליית מחירים לצרכנים. מטרת ועדת המומחים היא בחינת הדרכים המומלצות לקידום ולשילוב של יעדי חקלאות מקיימת בתחומי הסביבה והתזונה במסגרת מנגנון עתידי של תמיכות ישירות בחקלאות בישראל.

 

טבלאות הגידוד בישראל – תמונת מצב, חשיבות סביבתית ודרכי פעולה אפשריות לשיקום טרם היעלמותן

  • טבלאות הגידוד הן שוניות סלעיות שטוחות הנוצרות בגובה פני הים בקרבת החוף.
    הטבלאות מהוות בית גידול חשוב, מגוון ועשיר לחופי ישראל. זוהי מערכת אקולוגית
    מורכבת בעלת תועלות רבות לטבע ולאדם.
  • חילזון הצינוריר הוא מין המהנדס את סביבתו על ידי בניית כרכוב לטבלת הגידוד
    ועיבויה. לצינוריר תפקיד חיוני בבניית שלד פיזי למערכת האקולוגית החשובה
    של טבלאות הגידוד.
  • הצינוריר הולך ונעלם, איננו יודעים מדוע.
  • יש לנסות ולהבין מדוע הצינוריר נעלם והאם אפשר לשקם ולאושש את אוכלוסייתו
    על-ידי גרעיני רבייה, ואם כן – כיצד לעשות זאת.
  • כדי להתכונן לאפשרות שהמין ייעלם למרות מאמצי השיקום שלנו, ועדת המומחים
    הגיעה למסקנה שיש צורך בבחינת צעדים אקטיביים לשיקום בית הגידול הסלעי
    של החילזון, כולל שימוש באמצעים הנדסיים.
  • יש להשקיע בהשלמת פערי ידע ובבחינת אמצעי שיקום ושימור בית הגידול
    של החילזון.
  • מומלץ לערוך מעקב סדור ותדיר אחר אוכלוסיית הצינוריריים בכל מקום בו הם
    נמצאים, זאת בשילוב רשות הטבע והגנים, גופי מחקר ממשלתיים ואקדמים
    ותכנית הניטור הלאומית.

העשרה בנוטריינטים בחופי הים התיכון בישראל

העתרה (אוטרופיקציה, העשרת יתר בנוטריינטים) היא תהליך שמתחיל בהעשרת מים בחומרי דשן, בעיקר נגזרות של חנקן ו/או זרחן. העשרת היתר גורמת לעלייה בקצב הגדילה, ביצרנות הראשונית ובביומסה של האצות (פריחת אצות), לגידול בביומסה הכללית הגורר שינוי בשיווי המשקל הקיים בין אורגניזמים ואף לפגיעה באיכות המים ובאיכות הסדימנט. תהליך זה יכול להוביל בסופו של דבר לפגיעה בבריאות המערכת האקולוגית או לפגיעה ביכולתה לספק את שירותי המערכת (השפעה על חדירות האור, עכירות המים וכמויות חמצן במים ובסדימנט).
למרות שיפור ניכר בשנים האחרונות ברמת הזיהום המגיע לים בישראל, העשרת היתר ממקורות יבשתיים וימיים היא עדיין גורם משמעותי התורם לו. הטיפול בבעיה מתחיל במענה על שאלות רבות בנושא זה. למשל, כיצד מודדים העתרה, כיצד משפיעה העתרה על המערכות האקולוגיות בחופי ישראל, האם זו אכן בעיה ובאילו סקלות מרחביות יראו תוצאותיה של העתרה.

כדי להעניק לרגולטור כלים מדעיים שיסייעו בהתמודדות עם סוגיות הנוגעות להעתרה, ערכה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה סדנת מומחים בנושא העתרה בים התיכון.

כריית חול ימי

האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה (ע"ר) הקימה וועדת מומחים אשר יחד עם אנשי ממשלה דנה בסוגית כריית חול ימי והשפעתה על הסביבה. מטרות הוועדה הינן לפרוש בפני מקבלי ההחלטות את הידע המדעי העדכני ביותר מהעולם והארץ כך שיוכלו לקבל החלטות מבוססות מדע, וכן להתריע על פערי ידע קריטיים לקבלת החלטות מושכלת. בנוסף, הוועדה מהווה דרך לחיבור בלתי אמצעי בין מדענים למקבלי החלטות לשיפור עתידי של השיח בין המגזרים.

בוועדת החול הימי חברים מעל 30 מדענים, אנשי מקצוע וקובעי מדיניות המגיעים מהאקדמיה, ארגונים חברתיים, מכוני מחקר ומשרדים ממשלתיים. הועדה התכנסה מספר פעמים וחיברה שישה דוחות בנושא כריית חול ימי (דו"ח מסכם + חמישה נספחים).

חוות דעת להסכם פריז 2015 להפחתת פליטות גזי חממה והיערכות לשינויי אקלים

ב 9.11.2016 הוצגה חוות הדעת בוועדת המשנה לוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת

 

האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה מברכת את ממשלת ישראל על כוונתה להפחית את פליטות הפחמן של ישראל ולתרום את חלקה של ישראל בהקטנת שינויי האקלים העולמיים. האגודה מקווה כי מדינת ישראל תחתום על הסכם פריס, כפי שהתחייבה, ולאחר מכן תאשררו.

עם זאת ועל סמך פרסום החלטת הממשלה 542 מספטמבר 2015, ולמרות שניכר כי משרדי הממשלה השונים השקיעו מאמצים בסקירה מעמיקה של הצרכים והיכולות והציעו תוכנית לאומית מקיפה להפחתת פליטות, יש לדעתנו להתייחס למספר היבטים עקרוניים ומרכזיים הדורשים תשומת לב וקידום המפורטים במסמך להלן:

  1. בבקרה ופיקוח יש צורך בהקמת מנגנונים מסודרים
  2. התחייבויות המדינה להפחתת פליטת גזי חממה קטנות ויש לשקול הגדלתן.
  3. יש להיערך בדחיפות לשינויי אקלים והשפעתם על המדינה
  4. שינויי האקלים הם הזדמנות כלכלית ומדעית שיש למנפה לתועלת המדינה
  5. יש להשקיע בחינוך, הסברה, העלאת המודעות והתמיכה הציבורית