ועדות מומחים

מתן מענה לסוגיות רלוונטיות ועדכניות, במטרה לעזור לרגולטור לקדם מדיניות סביבתית מבוססת מדע. ועדות המומחים פועלות באמצעות קידום שיתוף פעולה בין האקדמיה, מכוני המחקר הממשלתיים, אנשי המקצוע במשרדי הממשלה וארגוני סביבה.


עדכונים אחרונים מן הועדות

טבלאות הגידוד בישראל – תמונת מצב, חשיבות סביבתית ודרכי פעולה אפשריות לשיקום טרם היעלמותן

  • טבלאות הגידוד הן שוניות סלעיות שטוחות הנוצרות בגובה פני הים בקרבת החוף.
    הטבלאות מהוות בית גידול חשוב, מגוון ועשיר לחופי ישראל. זוהי מערכת אקולוגית
    מורכבת בעלת תועלות רבות לטבע ולאדם.
  • חילזון הצינוריר הוא מין המהנדס את סביבתו על ידי בניית כרכוב לטבלת הגידוד
    ועיבויה. לצינוריר תפקיד חיוני בבניית שלד פיזי למערכת האקולוגית החשובה
    של טבלאות הגידוד.
  • הצינוריר הולך ונעלם, איננו יודעים מדוע.
  • יש לנסות ולהבין מדוע הצינוריר נעלם והאם אפשר לשקם ולאושש את אוכלוסייתו
    על-ידי גרעיני רבייה, ואם כן – כיצד לעשות זאת.
  • כדי להתכונן לאפשרות שהמין ייעלם למרות מאמצי השיקום שלנו, ועדת המומחים
    הגיעה למסקנה שיש צורך בבחינת צעדים אקטיביים לשיקום בית הגידול הסלעי
    של החילזון, כולל שימוש באמצעים הנדסיים.
  • יש להשקיע בהשלמת פערי ידע ובבחינת אמצעי שיקום ושימור בית הגידול
    של החילזון.
  • מומלץ לערוך מעקב סדור ותדיר אחר אוכלוסיית הצינוריריים בכל מקום בו הם
    נמצאים, זאת בשילוב רשות הטבע והגנים, גופי מחקר ממשלתיים ואקדמים
    ותכנית הניטור הלאומית.

העשרה בנוטריינטים בחופי הים התיכון בישראל

העתרה (אוטרופיקציה, העשרת יתר בנוטריינטים) היא תהליך שמתחיל בהעשרת מים בחומרי דשן, בעיקר נגזרות של חנקן ו/או זרחן. העשרת היתר גורמת לעלייה בקצב הגדילה, ביצרנות הראשונית ובביומסה של האצות (פריחת אצות), לגידול בביומסה הכללית הגורר שינוי בשיווי המשקל הקיים בין אורגניזמים ואף לפגיעה באיכות המים ובאיכות הסדימנט. תהליך זה יכול להוביל בסופו של דבר לפגיעה בבריאות המערכת האקולוגית או לפגיעה ביכולתה לספק את שירותי המערכת (השפעה על חדירות האור, עכירות המים וכמויות חמצן במים ובסדימנט).
למרות שיפור ניכר בשנים האחרונות ברמת הזיהום המגיע לים בישראל, העשרת היתר ממקורות יבשתיים וימיים היא עדיין גורם משמעותי התורם לו. הטיפול בבעיה מתחיל במענה על שאלות רבות בנושא זה. למשל, כיצד מודדים העתרה, כיצד משפיעה העתרה על המערכות האקולוגיות בחופי ישראל, האם זו אכן בעיה ובאילו סקלות מרחביות יראו תוצאותיה של העתרה.

כדי להעניק לרגולטור כלים מדעיים שיסייעו בהתמודדות עם סוגיות הנוגעות להעתרה, ערכה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה סדנת מומחים בנושא העתרה בים התיכון.

כריית חול ימי

האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה (ע"ר) הקימה וועדת מומחים אשר יחד עם אנשי ממשלה דנה בסוגית כריית חול ימי והשפעתה על הסביבה. מטרות הוועדה הינן לפרוש בפני מקבלי ההחלטות את הידע המדעי העדכני ביותר מהעולם והארץ כך שיוכלו לקבל החלטות מבוססות מדע, וכן להתריע על פערי ידע קריטיים לקבלת החלטות מושכלת. בנוסף, הוועדה מהווה דרך לחיבור בלתי אמצעי בין מדענים למקבלי החלטות לשיפור עתידי של השיח בין המגזרים.

בוועדת החול הימי חברים מעל 30 מדענים, אנשי מקצוע וקובעי מדיניות המגיעים מהאקדמיה, ארגונים חברתיים, מכוני מחקר ומשרדים ממשלתיים. הועדה התכנסה מספר פעמים וחיברה שישה דוחות בנושא כריית חול ימי (דו"ח מסכם + חמישה נספחים).

חוות דעת להסכם פריז 2015 להפחתת פליטות גזי חממה והיערכות לשינויי אקלים

ב 9.11.2016 הוצגה חוות הדעת בוועדת המשנה לוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת

 

האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה מברכת את ממשלת ישראל על כוונתה להפחית את פליטות הפחמן של ישראל ולתרום את חלקה של ישראל בהקטנת שינויי האקלים העולמיים. האגודה מקווה כי מדינת ישראל תחתום על הסכם פריס, כפי שהתחייבה, ולאחר מכן תאשררו.

עם זאת ועל סמך פרסום החלטת הממשלה 542 מספטמבר 2015, ולמרות שניכר כי משרדי הממשלה השונים השקיעו מאמצים בסקירה מעמיקה של הצרכים והיכולות והציעו תוכנית לאומית מקיפה להפחתת פליטות, יש לדעתנו להתייחס למספר היבטים עקרוניים ומרכזיים הדורשים תשומת לב וקידום המפורטים במסמך להלן:

  1. בבקרה ופיקוח יש צורך בהקמת מנגנונים מסודרים
  2. התחייבויות המדינה להפחתת פליטת גזי חממה קטנות ויש לשקול הגדלתן.
  3. יש להיערך בדחיפות לשינויי אקלים והשפעתם על המדינה
  4. שינויי האקלים הם הזדמנות כלכלית ומדעית שיש למנפה לתועלת המדינה
  5. יש להשקיע בחינוך, הסברה, העלאת המודעות והתמיכה הציבורית